פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
10493/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
טיבריו שטייף
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 5.7.05,
בתיק ע"פ 9042/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: ד' חשין, מ' שידלובסקי-אור,
ע' חבש
בשם המבקש: עו"ד אליהו
ציגלר
החלטה
1.המבקש הורשע בבית-משפט השלום בירושלים בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 380 בשילוב עם סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על-פי הנטען בכתב האישום, תקף המבקש במהלך ויכוח את בת-זוגו, ואף נטל סכין יפנית וגרם לה לחתך ברגלה. בהמשך, גרר המבקש את המתלוננת לחדר השירותים, שם נעל אותה לעיני ילדיה הקטנים. בעקבות הרשעתו, גזר לו בית-משפט השלום חודשיים מאסר על-תנאי, שלא ישוב ויעבור עבירה של אלימות במשפחה, והטיל עליו קנס בסך 3,000 ש"ח.
2.שני ערעורים הוגשו כנגד פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים. הערעור האחד היה מטעם המשיבה, והוא הופנה כנגד קולת העונש שהושת על המבקש. את הערעור האחר הגיש המבקש כנגד הרשעתו. בית-המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים, ועתה עותר המבקש להתיר לו ערעור נוסף בפני בית-המשפט העליון. בבקשתו הוא שב ומעלה את אותן טענות שטען בפני ערכאה-קמא, ואשר מכוונות בעיקרן כנגד ממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה הדיונית. לבד מטענותיו העובדתיות, בפי המבקש טרוניה על כך שבית-משפט השלום הרשיעו בלא שלהכרעת הדין נלוו נימוקים, כמתחייב מסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
3.בבקשה זו אין ממש, ויש לדחותה על-הסף. כידוע, ערעור שני יוּתר אך במקרים בהם עולה שאלה משפטית הדורשת ליבון מתוך כך שאין היא מיוחדת אך לענינו המסוים של המבקש, אלא נודעת לה השלכה על ציבור רחב. אין אלה פני הדברים בעניננו, ככל שהדבר נוגע לתקיפת הממצאים העובדתיים. אף הטענה, כי ראוי לבטל את ההרשעה אך בשל פער הזמנים בין מתן ההכרעה לבין הנמקתה (יומיים), אינה יכולה לעמוד. אכן, כפי שציין בית-המשפט המחוזי בפסק-דינו, מוטב היה לוּ נמנע בית-משפט השלום מחריצת דינו של המערער בלא שציין על-אתר את נימוקיו לכך, שכן, לא-אחת עשוי הכורח לנמק את הכרעת הדין להשפיע על תוכנה. ברם, לנוכח הזמן הקצר שחלף עד לכתיבתם של נימוקי ההרשעה, מחד, והעובדה שבית המשפט המחוזי בחן את ההרשעה לגופה, לא מצאתי כי הוכחה בפני עילה המצדיקה את קיומו של ערעור נוסף.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ב בחשוון תשס"ו
(24.11.2005).
ש ו פ ט