רע"פ 1055/03 רחמים בג נ. מדינת ישראל

כנגד המבקש הוגשו שני כתבי אישום. האחד , בגין ביצוע עבודות בנייה ללא היתר, והשני , לאחר שנמצא כי הוא עוסק ללא רישיון בעסק הטעון רישוי. בגדר התיק הראשון ניתנה למבקש אורכה של 18 חודשים לצורך קבלת היתר בניה. ואילו בגדר התיק השני, פסק בית-המשפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק, כי על המבקש לסגור את עסקו בתוך חצי שנה. ואולם, המבקש לא קיים את פסק-הדין וביקש אורכה של חצי שנה נוספת. בית-המשפט לעניינים מקומיים קיבל את בקשתו לפנים משורת הדין, אך דחה בקשה נוספת שהגיש המבקש לקבלת אורכה שלישית.

המבקש ערער על החלטה זו לבית-המשפט המחוזי בחיפה. בית-המשפט דחה את ערעורו, בקובעו כי לאור הנסיבות, האורכה שכבר ניתנה למבקש, והחשיבות שבשמירה על עקרון שלטון החוק, אין הצדקה למתן אורכה נוספת.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה טען המבקש בעיקר, כי משניתנה לו אורכה של 18 חודשים להשגת היתר בניה לעסק, מן הראוי היה להאריך את התקופה שניתנה לו להשגת רישיון העסק בהתאם. שכן, תנאי מקדמי והכרחי לקבלת רישיון עסק הוא השגת היתר בניה. כן הגיש המבקש בקשה לעכב את ביצוע צו סגירת העסק.

יש לדחות את טענות המבקש. שכן, בקשת המבקש לקבלת אורכה נדונה בפני שתי ערכאות, ונדחתה על-ידיהן. לא מצאתי כי הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו הספציפי של המבקש, והמצדיקה דיון בגלגול שלישי.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית איפוא. משכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.