רע"פ 10609/02 חברת ארכה בע"מ נ. מדינת ישראל

1.המבקשים הורשעו בבית משפט השלום ברחובות (כב' השופט גולדס) בעבירה של שימוש חורג ללא היתר, עבירה על סעיף 145 יחד עם סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965 (להלן – החוק), וזאת לאחר שנקבע, כי המבקשים השתמשו לצורכי מסחר בשטח של 730 מ"ר בקומתו הראשונה של מבנה בן שלוש קומות, שייעודו על פי היתר הבניה לתעשייה, וזאת מבלי שהשיגו היתר לכך. גזר הדין כלל צו איסור שימוש, אלא אם כן יקבלו המבקשים היתר לשימוש חורג, וכן הוטל על המבקשת 1 קנס בסך 15,000 ש"ח ועל המבקשים 2 ו 3, מנהליה של המבקשת 1, הוטל קנס בסך 1,800 ₪ לאיש.

ערעורם של המבקשים לבית המשפט המחוזי בת"א (כבוד השופטים ז' המר,

נ' אחיטוב, ע' פוגלמן) נדחה על כל חלקיו. בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע צו איסור השימוש עד לתאריך 10/1/2003, אלא אם כן תוגש עד אותו מועד בקשה להיתר לשימוש חורג, בהתאם להוראות הדין, שאז יוארך עיכוב הביצוע עד לתאריך 1/6/2003.

2.בבקשה שלפני חוזרים המבקשים על הטענות העיקריות שהעלו בפני שתי הערכאות הקודמות ואלו הן:

ראשית, כי היה מקום למחוק את כתב האישום בשל דוקטרינת ההגנה מן הצדק, שכן המאשימה, עיריית רחובות, שכרה בעצמה נכס בבניין אחר באותו מתחם לשימוש משרדי, ובהסכם השכירות, עליו היא חתומה, כתוב כי ידוע לה שהמבנה מיועד למספר רב של שימושים, ביניהם גם מסחר.

שנית, כי לא היה מקום לדחות את טענת "אין להשיב לאשמה" שהעלו המבקשים, שכן כתב האישום התבסס על היתר בניה, שאיננו מתייחס לחלקה עליה נבנה הנכס נשוא האישום אלא רק לגוש הרלוונטי.

ושלישית, כי בתי המשפט טעו בפרשנות היתר הבנייה הרלוונטי, שאמנם כתוב בו "תעשייה", אך לשיטת המבקשים הכוונה היא גם ל"שירותי מסחר", וזאת בהתחשב בסעיף 3 לפרק ו של תוכנית המתאר.

עוד טוענים המבקשים, בין שאר הטענות, כנגד חומרת העונש, לרבות שהם לא הוזהרו בכתב האישום שיכול וינתן נגדם צו להפסקת השימוש.

3.התשתית העובדתית, שעל יסודה יש לדון בבקשת רשות לערער בגלגול שלישי, היא התשתית שנקבעה בבית המשפט המחוזי, ובגדרה (אם לא מטעמים אחרים) אין מקום לבחון שוב את טענת ההגנה מן הצדק, שהיא טענתם הראשונה של המבקשים; טענתם השניה של המבקשים סבה על קביעה עובדתית של הערכאות שקדמו לי ואינה מצדיקה בחינה חוזרת של הענין. גם טענתם השלישית של המבקשים אינה מצדיקה בחינה חוזרת בערכאה זו, משום שהיא סבה על פרשנות היתר הבניה, ענין שאינו מצדיק מתן רשות לערער בגלגול שלישי (השווה: רע"פ 10202/02 – לא פורסם).

השגותיהם הנוספות של המבקשים הן נגד חומרת העונש ואין בהן כדי להביא את הענין בגדר אותם המקרים הנדירים, שבהם מוכן בית משפט זה לבחון בגלגול שלישי נושא זה.

הבקשה נדחית, ללא צורך לבקש עליה תשובה. ממילא מתבטלת הבקשה לעיכוב הביצוע של גזר הדין.