רע"פ 10617/08 מאיר דוד נ. מדינת ישראל

לא נהיר לי כלל ועיקר על שום מה סבור המבקש כי ענינו מגלה עילה לבחינה שיפוטית נוספת של הפרשה, בגדרה הורשע בעבירות חמורות שביצע בעת כהונתו כדירקטור בחברה הציבורית "אוגדן בע"מ". חלוף הזמן מיום הגשתו של כתב האישום נשקל בידי ערכאות קמא, שתיהן, ושימש ביסוד החלטתו של בית-המשפט המחוזי להקל בעונשו של המבקש. דבר אינו מצדיק הקלה נוספת בעונש – עשרה חודשי מאסר, שלכתחילה מותר היה לתהות אם כשלעצמו הולם הוא את חומרת העבירות אשר נותרו לחובת המבקש גם לאחר הזיכוי מחלק מן המיוחס לו בראשונה. אין זה מעלה כלל או מוריד, לענין זה, אם ההגנה היא שהביאה להתמשכות ההליכים או שמא רבצה האחריות לפתחם של אחרים. אותו עיכוב בסיום ההליך וגזירת הדין לא יוכל לשאת אלא את מה שהניחה ערכאה קמא על כתפיו, לאמור, לא יותר ממידת-מה של הקלה בעונש שנגזר.

אף אורח חייו הנורמטיבי של המבקש, בו נתלים באי-כוחו בבקשה זו כפי שעשו לכל אורכו של ההליך הפלילי בענין שולחם, לא יוכל לסייע למבקש. אורח חיים זה, הוא שהביא את המבקש אל המקום בו עלה בידיו למעול באמונם של מלווים ושל נושאי משרה בחברה ולהפר את חובת נאמנותו כלפיה. ואם הקים מאז המבקש מיזם עסקי נוסף, ושוב נמצא הוא במקום בו נאמנותו ויושר דרכיו עומדים למבחן, פטירתו מעונש משמעותי שהרתעה – לו עצמו ולאחרים במעמדו, היא יסוד מוסד בו, אינה מתיישבת עם עקרונות יסוד של ענישה, כמו גם עם הרציונל שבבסיס העבירות בהן הורשע.

איני רואה, לפיכך, כל עילה להתיר ערעור שני, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה כמו גם את העתירה לעיכוב ביצועו של העונש.