רע"פ 1074/10 שחף טופז נ. מדינת ישראל

1.

המבקשת הורשעה בבית-המשפט לתעבורה בנתניה בעבירה של נהיגה בשכרות, ועל כך נדונה ל-6 חודשי מאסר על-תנאי, שנתיים פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה, 6 חודשי פסילה על-תנאי וכן ניתן צו מבחן לשנה.

2.

המבקשת ערערה על פסק הדין באמצעות בא-כוחה דאז, עו"ד אורון, אולם משנודע לזה על החלפתו באחר, הוא הגיש בקשה למחיקת הודעת הערעור, ובקשתו נענתה. ביום 6.01.2010 ביקש בא-כוחה הנוכחי של המבקשת לעדכן את רישומי בית-המשפט בסוגית הייצוג, וכן להתיר לו להוסיף על נימוקי הערעור, אולם בקשתו נדחתה בנימוק כי "התיק סגור".

3.

בבקשה שבפני עותרת המבקשת ליתן לה רשות ערעור, לאור השקפתה כי דחיית בקשתה על-ידי בית-המשפט המחוזי גרמה לה עיוות-דין של ממש. לטענתה, הבקשה למחיקת הערעור נעשתה ללא ידיעתה וללא הסכמתה, ומכל מקום כוונת בא-כוחה דאז הייתה למחוק את הנימוקים שהוא עצמו הגיש ולא את הודעת הערעור כולה.

4.

עמדת המשיבה היא כי יש לדחות את הבקשה, מהטעם שלא יצא פסק-דין מתחת ידו של בית-המשפט המחוזי עליו ניתן להשיג בפני בית משפט זה. לגישתה, על המבקשת להגיש ערעור חדש לבית-המשפט המחוזי, ולצידו בקשה למתן ארכה להגשת הערעור. המשיבה הוסיפה כי ככל שהמבקשת תעשה זאת, לא תתנגד לבקשה להארכת מועד.

5.

אכן, נראה כי נפל פגם בהחלטתו של בית משפט קמא למחוק את הודעת הערעור, הואיל ולפחות בעת הגשתה היה מוסמך עו"ד אורון לעשות זאת מכוח ייפוי הכוח שניתן לו. יתרה מכך, החלפתו של הסנגור באחר אין משמעה הסתלקות מן הערעור כולו, ועל כן נכון היה להקדים ולקבל את הסכמת המבקשת, שהרי היא היתה רשאית לטעון את ערעורה גם בעצמה. עם זאת, ונוכח הודעת המשיבה, נראה כי הפתרון הטוב ביותר יהיה בהגשתה של הודעת ערעור חדשה מלווה בבקשה להארכת מועד, ומותר להניח כי בית המשפט המחוזי ישקול אותה בכובד ראש נוכח נסיבות העניין. בכפוף לכך, הבקשה נדחית.