רע"פ 10744/04 אבו בקר עשאיר נ. מדינת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא ד' חשין והשופטים ע' חבש וי' שפירא ) אשר קיבל באופן חלקי את ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופט נ' סולברג ).

כנגד המבקשים הוגש כתב אישום בו נטען כי הם תקפו יחד את בן-דודם, עימו הם היו מסוכסכים, ודקרו אותו. בכתב האישום יוחסה למבקשים עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות ולמבקש 2 יוחסה גם עבירת איומים. המבקשים הודו בעבירות המיוחסות להם והורשעו על יסוד הודאתם. בבואו לגזור את דינם של המבקשים בחן בית משפט השלום את הנסיבות הרלוונטיות ולאחר מכן גזר על המבקש 1 שמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל ועל המבקש 2 עשרה חודשי מאסר. כן גזר בית המשפט על המבקשים חמישה חודשי מאסר על תנאי וחייב כל אחד מהם לפצות את בן-דודם בסכום של 2,500₪. על גזר דין זה ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי. בערעור טען בא כוח המבקשים כי היה מקום ליתן משקל רב יותר בגזר הדין לנסיבותיהם האישיות של המבקשים ולגזור עליהם עונש מאסר אותו הם יוכלו לרצות בדרך של עבודות שירות. לטענתו, מדובר בשני צעירים ללא עבר פלילי בעבירות אלימות אשר נקלעו לסיטואציה חד פעמית ובלתי מתוכננת. כן ציין בא כוח המבקשים, כי כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, המבקשים באים מרקע משפחתי וכלכלי קשה ושליחתם של המבקשים למאסר תרע עוד את מצב משפחותיהם. בית המשפט המחוזי שקל את טענות הצדדים וראה לנכון להקל במידת מה בגזר דינם של המבקשים וזאת, לנוכח נסיבותיהם האישיות. בית המשפט המחוזי העמיד, איפוא, את עונש המאסר בפועל על תקופה של ששה חודשים אך קבע שעונש זה לא ירוצה בדרך של עבודות שירות. את עונש המאסר על תנאי האריך בית המשפט המחוזי לשמונה חודשים. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

בבקשתו שב ומעלה בא כוח המבקשים את טענותיו בענין נסיבותיהם האישיות של המבקשים וכן חוזר הוא על בקשתו כי יינתן למבקשים לרצות את עונש המאסר שהוטל עליהם בדרך של עבודות שירות.

דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור לא תינתן בבקשה שכל עניינה הוא חומרת העונש, אלא בנסיבות חריגות ביותר. זאת, משום שבדרך כלל טענות כנגד חומרת העונש אינן מעלות שאלות חוקתיות או משפטיות מיוחדות המצדיקות דיון בפני ערכאה שלישית. בענייננו, אין הבקשה מגלה טעם מיוחד ויוצא דופן, המצדיק סטייה מן הכלל האמור. מעבר לנדרש יצוין כי נסיבותיהם האישיות של המבקשים נבחנו כבר על ידי שתי ערכאות ובית המשפט המחוזי אף החליט ליתן לנסיבות אלו משקל רב יותר מזה שניתן להן בבית משפט השלום. נראה, איפוא, כי לנסיבותיהם האישיות של המבקשים ניתן כבר משקל ניכר בין שיקולי הענישה ובאיזון של שיקול זה אל מול חומרת מעשיהם של המבקשים לא נראה כי יש מקום להקל עוד בעונשם.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים יתייצבו לריצוי עונשם ביום 19.12.04 בשעה 09:00 בתחנת המשטרה אשר במגרש הרוסים בירושלים.