רע"פ 10751/02 נח לוי נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר:

המערער, יליד 1960, הורשע בבית-משפט השלום ברחובות בגין שני אישומים של עבירות תקיפה. באחד מהאישומים, הרשעתו נסמכה, בין היתר, על עדותה של הקורבן – אישה בגיל 80, שהיא גם חמותו – ללא שנחקרה היא בחקירה שכנגד; כאשר חקירה שכזו לא נעשתה בישיבה שבו מסרה היא את עדותה, מאחר שהמערער לא התייצב לישיבה זו, ובישיבה אליה הוזמנה למסור עדות חוזרת, סירבה היא להיחקר.

ערעורו של המבקש לבית-המשפט המחוזי נדחה, לאחר שבית-המשפט ציין כי מכלול הראיות, ובכללו עדותה של אשתו של המערער על שבסופו של המפגש בין המבקש לחמותו, הייתה היא שרועה על הרצפה, תומך בממצאי בית-משפט השלום, ועל-כן אין מקום להתערב בהם.

השאלה המשפטית שמבקש המבקש להעמיד בפנינו היא, אם הרשעה על-בסיס עדות של עד שלא נחקר חקירה נגדית תופסת.

אפילו סברנו, כי ככלל, ללא מתן הזדמנות לחקירה נגדית לא ניתן לבסס הרשעה על-יסוד עדות של העד שלא נחקר, הרי בכך בלבד אין עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

שהרי, מתן רשות שכזאת מותנה בקיומה של שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, וענייננו במקרה מיוחד של עדה מבוגרת שנאלצה, לאור התנהגותו של המבקש, להופיע בבית-המשפט פעמיים, ואשר לעדותה היו ראיות תומכות. הבקשה נוגעת איפוא לעניינו של המבקש בלבד, ואינה מצדיקה התערבות ערכאה זו.

אשר על-כן, הבקשה נדחית.