החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 10764/06 מחמוד אבו טיר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · החזקת סכין שלא כדין וערעור על חומרת העונשבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש הורשע בהחזקת סכין שלא כדין ונגזרו עליו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ו-8 חודשים על-תנאי, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על העונש. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור השנייה, משום שהשגות על חומרת העונש לבדן אינן מצדיקות ערעור שני ואין המקרה נמנה על החריגים. עם דחיית הבקשה נדחתה גם בקשת עיכוב הביצוע.

העובדות

המבקש נמצא מחזיק סכין שאורך להבה כ-14 ס"מ, ויוחסה לו עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. בית משפט השלום דחה את טענתו כי מצא את הסכין והתכוון לקחתה לביתו, והרשיעו ונגר לו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ו-8 חודשים מאסר על-תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק רשות ערעור שני על חומרת העונש בעבירת החזקת סכין שלא כדין?

הלכות

  1. 1

    השגות כנגד חומרת העונש לבדן אינן מצדיקות קיומו של ערעור שני, ואין עניינו של המבקש נמנה על החריגים לכך.

    ״ההלכה הנוהגת היא שהשגות כנגד חומרת העונש לבדן אינן מצדיקות קיומו של ערעור שני״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור שני
  • חומרת העונש
  • עיכוב ביצוע
  • עבודות שירות
  • מאסר על-תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

10764/06

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

מחמוד אבו טיר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור

ובקשה לעיכוב ביצוע תחילת ריצוי העונש

בשם המבקש: עו"ד ריאד

סואעד

החלטה

בתאריך 7.12.03, בשעת ערב, נמצא המבקש מחזיק שלא כדין בסכין שאורך להבה כ-14 ס"מ. עקב כך יוחסה לו עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, עליה הוא נקרא לתת את הדין בפני בית משפט השלום בירושלים.

המבקש התגונן במהלך משפטו בטענה כי ביום מעצרו הוא מצא את הסכין, והתכוון לקחת לביתו. את הגרסה הזו דחה בית המשפט, אשר הוסיף וקבע כי המבקש לא הצליח להוכיח שהוא נשא את הסכין למטרה כשרה. בעקבות כך הורשע המבקש, ונגזרו לו 3 חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות, וכן 8 חודשים מאסר על-תנאי.

בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש כנגד העונש, ומכאן הבקשה שבפני בה עותר הוא ליתן לו רשות לערער.

עיינתי בבקשה ובנספחיה, ולא מצאתי כי הוכחה עילה למתן רשות לערער. כידוע, ההלכה הנוהגת היא שהשגות כנגד חומרת העונש לבדן אינן מצדיקות קיומו של ערעור שני, ואף שלהלכה זו נקבע חריגים, אין עניינו של המבקש נמנה עליהם.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.

ניתנה היום, ז' בטבת תשס"ז

(28.12.0).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1השגות כנגד חומרת העונש לבדן אינן מצדיקות קיומו של ערעור שני, ואין עניינו של המבקש נמנה על החריגים לכך.