רע"פ 10815/06 אייל מזרחי נ. מדינת ישראל

בכתבי אישום שהוגשו לבית-משפט השלום קריות, יוחסו למבקש שלוש עבירות של התפרצות. במקרה הראשון גנב המערער מדירה כסף, כרטיס אשראי ותווי קנייה. כעבור זמן מה הוא שב ופרץ לאותה דירה, והפעם גנב תעודת זהות. כן נטען, כי המבקש השתמש בכרטיס האשראי הגנוב, ורכש באמצעותו טובין. את ההתפרצות השלישית ביצע המבקש לבית אבות בקריית טבעון, משם גנב עם שותפיו כסף וכספת אותה ניסו בני החבורה לפרוץ בעת שנלכדו על ידי שוטרים.

המבקש הודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בעבירות לפי סעיפים 406(ב), 384, 409 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1979, וסעיף 17(1) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986. במהלך הדיון בפני בית-משפט השלום נטען, כי המבקש ביצע את העבירות על רקע התמכרותו לסם, ועל כן, ובטרם גזר את דינו, הורה בית-המשפט על עריכתו של תסקיר מבחן בו תיבדק האפשרות לגבש עבור המבקש תכנית טיפולית. ברם, בתסקיר שהגיש שירות המבחן לא נכללה המלצה טיפולית, זאת, בין היתר, מאחר שהמבקש לא הגיע במועד בו זומן, ואף עזב את הארץ מבלי לקבל לכך אישור. בעקבות כל אלה נדון המבקש ל-20 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ש"ח, והוא חויב לפצות את בית האבות אליו פרץ בסכום זהה.

ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי בחיפה וכוון כנגד העונש – נדחה, תוך שבית-המשפט עומד על עברו המכביד של המבקש, הכולל הרשעה בלא פחות מאשר 23 עבירות רכוש, בגינן הוא אף נשא במאסר של 24 חודשים.

עתה עותר המבקש לקבלת רשות ערעור, הואיל ולהשקפתו לא העניקו בתי משפט קמא משקל הולם לתסקיריו של שירות המבחן, ניקיונו מסמים והודאתו בביצוען של העבירות. נטען, כי שליחתו של המבקש למאסר תסכל את אפשרות שיקומו לאחר שהחל ליטול חלק בתכנית לגמילה מסמים.

דין בקשה זו, שאינה מעוררת סוגיות משפטיות בעלות השלכה כללית, להידחות. עניינו של המבקש נבחן בידי שתי ערכאות, ולא מצאתי בהחלטותיהן פגם המצדיק ללבן את סוגיית העונש בשלישית. אדרבא, למבקש עבר פלילי בגינו הוא נשא גם בעונש מאסר, ואת העבירות הפעם הוא ביצע כשעונש מאסר על תנאי מרחף מעל לראשו. נראה אפוא כי מדובר במי שמתקשה לשנות את דרכו, ועל כן לא היה מנוס מכליאתו.

הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.