רע"פ 1094/08 שאדי חמדאן נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה

1.המשיב הוציא צו הריסה מנהלי, מכוח סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, למבנה שבנה המבקש בשכונת ענתות בירושלים. כיוון שכך, פנה המבקש לבית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים וביקש כי הצו יבוטל. נטען, כי בהעדר תוכנית מתאר בשכונה, המצויה מעבר לגדר ההפרדה, לא היה למבקש מנוס אלא לבנות את המבנה ללא שיש בידו היתר כדין. עוד נטען, כי בהוצאתו של צו הריסה למבנה בשכונה שבה ניצבים מבנים רבים נוספים שנבנו ללא היתר, יש משום הפלייה פסולה.

בית-המשפט דחה טענות אלו וכך גם את הבקשה לביטול צו ההריסה, לאחר שמצא כי התנאים להוצאתו התקיימו כדין. ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי נדחה, ומכאן הבקשה שבפני, בה שב המבקש על טענותיו ועותר לביטול צו ההריסה או לפחות להתלותו עד שתוכשר הבנייה.

2.דין הבקשה להידחות. הלכה מושרשת היא כי הרשות לערער ניתנת רק באותם מקרים יוצאי-דופן החורגים מגדר דל"ת אמותיו של ההליך הפרטני ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982 )). חרף ניסיונו של המבקש לשוות לטענותיו אצטלה משפטית, אין בבקשתו אלא עתירה לליבון עניינו בשלישית. זאת ועוד, העילות לביקורת שיפוטית על הוצאתם של צווי הריסה בידי רשויות התכנון מוגבלת היא, ואף לא אחת מאותן עילות התקיימה בעניינו של המבקש. לפיכך, לא מצאתי כי ערכאות קמא הגיעו לתוצאה שגויה, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה, וממילא גם את הבקשה לעיכוב ביצועו של צו ההריסה.