רע"פ 1121/00 עמנואל אברמוב נ. מדינת ישראל

המבקש ובנו הורשעו בביצוע עבירה של גרימת חבלה בנסיבות מחמירות על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופט זכריה כספי). האב נדון ל3- חודשי מאסר בפועל ו9- חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והבן נדון ל3- חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של ביצוע עבודות לשירות הציבור ול9- חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. ערעור שהוגש על ידי האב לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש, נדחה.

בפנינו בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, כשהטענה המרכזית היא פגיעה באחידות הענישה.

דין הבקשה להידחות. אין זה מדרכו של בית משפט זה לתת רשות ערעור לערכאה שלישית, כאשר מדובר בחומרת העונש. מקרה זה איננו חריג. גם לגופו של עניין, הובהר על ידי הערכאות הקודמות כי אי אחידות הענישה נובע מסיבות ענייניות שבהבדלים בין האב והבן, הן במישור האישי, הן על פי חלקם בעבירה והן בגין הרשעות קודמות של האב.

הבקשה נדחית וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.