החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 11292/04 פרץ נפתלייב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה בעבירות מאסר ובהפעלת מאסר על תנאיבקשת רשות ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על גזר הדין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, שהורשע בעבירות של הפרת תנאי מאסר, התחזות והחזקת סכין, ביקש רשות ערעור על עונש של 30 חודשי מאסר לאחר שערעורו נדחה בבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את הבקשה, שכן רשות ערעור ניתנת במשורה ואינה מתאימה להשגות פרטניות על מידת העונש. עוד צוין כי העונש מתון.

העובדות

המבקש, שנשא עונש מאסר, לא חזר מחופשה. לאחר מכן נעצר והציג זהות שאולה, וכן נטען כי החזיק סכין שלא כדין. הוא הודה והורשע, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בתוספת הפעלת מאסרים על תנאי, כך שנאסר ל-30 חודשים. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתיר ערעור בגלגול שלישי על חומרת העונש שנגזר בשל עבירות של הפרת תנאי מאסר והחזקת סכין ושימוש בזהות שאולה

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור ניתנת במשורה ויוחדה למקרים המחייבים ליבון נוסף של סוגיה משפטית בעלת השלכות כלליות

    ״הלכה היא שרשות ערעור ניתנת במשורה, והיא יוחדה לאותם מקרים בהם מתחייב ליבון נוסף של סוגיה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    השגות פרטניות המכוונות כנגד העונש בלבד אינן מספיקות לקבלת רשות ערעור

    ״עניינו של המבקש אינו נמנה על אלה, באשר השגותיו הן פרטניות ומכוונות כנגד העונש שנגזר לו בלבד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • עונש מאסר
  • זהות שאולה
  • חופשה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

11292/04

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

פרץ נפתלייב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 28.10.04,

בתיק ע"פ 1412/04, שניתן על ידי כבוד השופטים: י' דר, ר' סוקול, י' וילנר

בשם המבקש: עו"ד שלומי

שרון

החלטה

בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום קריות נטען, כי המבקש, שבחודש דצמבר 2002 נשא בעונש מאסר בכלא, לא חזר מחופשה שניתנה לו. בסוף חודש מרץ 2003 הוא נעצר על ידי שוטרים, ובפניהם הציג זהות שאולה כאשר מסר להם את תעודת הזהות של אחיו בה הדביק את תמונתו. בנוסף לכל אלה נטען, כי ביום 14.2.03 החזיק המבקש סכין שלא כדין.

המבקש הודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו, והורשע בעבירות לפי סעיפים 186(א), 257(1) ו-418 לחוק העונשין התשל"ז-1977. בעקבות כך גזר לו בית המשפט 18 חודשי מאסר ו-15 חודשים מאסר על-תנאי. כן הופעלו שני עונשי מאסר על-תנאי, האחד בן 18 חודשים והאחר בן 6 חודשים, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, כך שהמערער נאסר ל-30 חודשים.

ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, ועתה הוא עותר לקבלתה של רשות לערער בפני בית משפט זה.

דינה של הבקשה להידחות. הלכה היא שרשות ערעור ניתנת במשורה, והיא יוחדה לאותם מקרים בהם מתחייב ליבון נוסף של סוגיה משפטית בעלת השלכות כלליות. עניינו של המבקש אינו נמנה על אלה, באשר השגותיו הן פרטניות ומכוונות כנגד העונש שנגזר לו בלבד, ובכך לא די לקבלתה של רשות ערעור. עם זאת, וכדי להסיר כל ספק אוסיף, כי העונש שנגזר למבקש הנו מתון, וגם מטעם זה אין מקום לבחון אותו בחינה נוספת.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, א' בשבט תשס"ה

(11.1.2005).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 1412/04

הלכות

  1. 1רשות ערעור ניתנת במשורה ויוחדה למקרים המחייבים ליבון נוסף של סוגיה משפטית בעלת השלכות כלליות
  2. 2השגות פרטניות המכוונות כנגד העונש בלבד אינן מספיקות לקבלת רשות ערעור