פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1133/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
חוולה תרהוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים, בע"פ 2794/08,מיום
8.1.09, שניתן על ידי כבוד השופט י' נועם – ובקשת עיכוב ביצוע
בשם המבקשת:
עו"ד סאמי ארשיד
החלטה
1.
בחודש ינואר 2007 הרשיע בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים את המבקשת, על-פי הודאתה, בעבירה של בנייה ללא היתר, לאחר שנמצא כי בנתה תוספת מעל מבנה קיים. בעקבות ההרשעה, נדונה המבקשת לקנס בסך 7,000 ש"ח, והיא חויבה להתאים את המבנה לתוכניות ולהיתרי הבנייה הקיימים בתוך שנה, וכן להימנע מלהשתמש במבנה החל מיום 1.3.2007 ולאטמו. המבקשת לא מילאה אחר הצו, ובחודש יוני 2007 הוגש נגדה כתב-אישום נוסף בו יוחסה לה עבירה של אי קיום צו שיפוטי. המערערת הורשעה על-פי הודאתה גם בעבירה זו. בעקבות כך נדונה המבקשת לקנס בסך 5,000 ש"ח, ונקבע כי עליה להרוס את תוספת הבניה עד ליום 2.12.2008.
2.
ערעור שהגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי, נדחה. הערעור כוון נגד החלטת בית-משפט השלום שלא להאריך את המועד לביצועו של הצו השיפוטי. נטען, כי היה מקום להעניק למבקשת ארכה נוספת מאחר והחלה בהליכי תכנון לצורך אישור החריגה, אולם מדובר בהליך ממושך. בדחותו את הערעור קבע בית-המשפט, כי באיזון בין האינטרס הכללי של שמירה על החוק והקפדה על דיני התכנון והבנייה, לבין האינטרס של המבקשת, נוטה הכף לטובת האינטרס הציבורי והדברים אמורים ביתר שאת נוכח מיקומה של הבנייה החורגת:
"אזור העיר העתיקה בירושלים הנו בעל חשיבות היסטורית ודתית מן המעלה הראשונה, שיש לו ייחוד ארכיאולוגי וארכיטקטוני רב משמעות בהיבטים של תכנון ושימור. מטעמים אלו הותוו בתכנית המתאר לעיר העתיקה קריטריונים נוקשים לקבלת היתרי בנייה, תוך מתן משקל רב לערכים המוגנים – ערכי השימור, הארכיאולוגיה, האדריכלות והנוף, הייחודיים למקום, ונקבע כי כל סטייה ממנה תעשה בתכנית מפורטת נקודתית. על רקע האמור, מן הראוי שלא לאפשר הנצחתה לאורך זמן של בנייה בלתי מבוקרת באזור העיר העתיקה – הפוגמת באופיו המיוחד של האזור, ופוגעת במרקם התכנוני הייחודי שלו – שהוא נכס של הכלל" (עמוד 6 לפסק-הדין).
3.
כעת עותרת המבקשת ליתן לה רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. בבקשתה היא טוענת שההחלטה שלא להעניק לה ארכה נוספת נובעת מגישה פסולה המפלה לרעה את תושביה הפלסטיניים של העיר העתיקה. להשקפתה, "כל שטחה של מדינת ישראל הוא שטח 'רגיש' ובעל חשיבות היסטורית" (פסקה 17 לבקשה), ועל-כן אין משמעות למיקומה הספציפי של חריגת הבנייה.
4.
אין בידי להיעתר לבקשה, הואיל ואין היא עונה על הדרישות שהותוו בפסיקה לקיומו של ערעור שני (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123 (1982)) . המבקשת ביצעה בנייה שלא כחוק, וגם לא צייתה לצו של בית המשפט. למבקשת ניתנה ארכה להכשיר את הבניה, ומשלא עשתה זאת, אין לה להלין אלא על עצמה. כך או כך, עניינה נבחן בכובד ראש בידי שתי ערכאות, ולא ראיתי מקום או עילה ללבנו בשלישית.
הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע צווי ההריסה.
ניתנה היום, ט"ו בשבט התשס"ט
(09.02.09)
.
ש ו פ ט