פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
11369/04
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
תמיר כץ
נ ג ד
המשיבה:
עיריית ירושלים
בקשת רשות ערעור על פסק-הדין של בית-המשפט
המחוזי בע"פ 8599/04 מיום 5.9.04, שניתן על-ידי כבוד השופטים ד' חשין, ע'
חבש ו-י' שפירא
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיבה: עו"ד דני
ליבמן
החלטה
כנגד המבקש הוגש, ביום 28.3.04, לבית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים כתב אישום, בגין החניית רכבו באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה, בניגוד לסעיף 5 (ה)(1) לחוק עזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו), התשכ"א-1960.
ביום 10.6.04, הרשיע בית-המשפט לעניינים מקומיים את המבקש - על-פי הודאתו - בגין העברות שיוחסו לו בכתב האישום וגזר עליו קנס כולל בסך של 100 ש"ח או שני ימי מאסר תמורתו.
על פסק-הדין של בית-המשפט לעניינים מקומיים ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים. בערעורו הוסיף המבקש טענות ומוצגים שלא הובאו כלל בפני בית-המשפט לעניינים מקומיים.
ביום 5.9.04 זיכה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים ד' חשין, ע' חבש ו-י' שפירא) את המבקש בשל תקלה טכנית בפרוטוקול הדיון, שלא עלתה בקנה אחד עם הודאת המבקש. עוד קבע בית-המשפט המחוזי בפסק-דינו, כי אין הוא נוקט עמדה אם יש או אין להחזיר למבקש את אגרת הגרירה.
המבקש לא השלים עם פסק-הדין ושלח לעיריית ירושלים בקשה להחזר דמי הגרירה. ביום 19.9.04 שלחה עיריית ירושלים למבקש מכתב, בו היא מסרבת להחזר דמי הגרירה.
או-אז, הגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בקשה להבהרות פסק-הדין שניתן בערעורו.
ביום 11.10.04 דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו, כי אין הליך של בקשה לקבלת הבהרות בקשר לפסק-דין שניתן בערעור.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי.
מנגד, תומך בא-כוח המשיבה בהחלטת בית-המשפט המחוזי ומבקש לדחות את בקשת רשות הערעור.
דין הבקשה להידחות.
עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות, שנתנו דעתן על עובדות הפרשה ועל טענותיו של המבקש, ואין מקום לבדיקה נוספת בערכאה שלישית. הכלל הוא, כי הרשות לערער ניתנה במשורה באותם מקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטיקולארי של בעלי-הדין. במקרה דנן, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לה והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123).
אף לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. שכן, סמכותו של פקח להורות על גרירה מתבססת על סעיפים 70א ו- 77(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961, אשר לפיהם, ניתן לגרור רכב שחונה במקום אסור ותוך הפרעה לתנועה, גם אם אין על הנהג שהחנה את הרכב אחריות פלילית מסיבות שאינן הופכות את החניה לחוקית.
אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"א בשבט תשס"ה
(31.1.05).
ש
ו פ ט