רע"פ 1137/10 יעקוב אבו תורקי נ. יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים

בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, לביטולו של צו הריסה מנהלי. המבקש סבור כי נפל פגם בהליך בפני בית משפט קמא, הואיל והדיון התקיים בפני שופט יחיד, בעוד שהסמכות לכך נתונה למותב תלתא. את הסוגיה הזו הוא מבקש להביא להכרעתו של בית משפט זה בגדרה של בקשת רשות ערעור, ולכך אין בידי להיעתר. סבורני כי בהחלטתו של השופט המלומד של בית המשפט המחוזי לא נפלה שגגה, ובבחינת למעלה מן הדרוש אוסיף את אלה:

א)

סעיף 238א(ז)(1) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: החוק), קובע את זכותו של מי שנפגע מצו הריסה מנהלי, לפנות לבית המשפט ולבקש את ביטולו. סעיף 238א(ז)(2) מוסיף, כי לעניין ערעור על החלטת בית המשפט בבקשה כאמור בפסקה (1), דינה כדין צו לפי סעיף 250 שזו לשונו:

"בעל דין בבית המשפט, בעל מקרקעין שהם נושא ההליכים בבית המשפט או - בהליכים לפי סעיף 212 - גם שוכרם של המקרקעין לתקופה כל שהיא, הרואים את עצמם נפגעים על ידי צו בית המשפט לפי פרק זה או על ידי אי-מתן צו כאמור, רשאים, בדרך ובמועד שמערערים על פסק דין של בית המשפט בפלילים, לערער על הצו או על דחיית הבקשה למתן הצו, הכל לפי הענין, לפני בית המשפט המחוזי, והוא רשאי לקבל את הערעור או לדחותו או להחזיר את הדיון לבית המשפט שעל החלטתו מערערים, או לתת כל צו שבית המשפט כאמור היה רשאי לתיתו".

ב)

סמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בפלילים מעוגנת בסעיף 55(א) לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד-1984:

"בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם".

השאלה הנוספת היא מהו המתווה אותו קבע המחוקק לעניין ערעור על "פסק דין של בית המשפט בפלילים", והתשובה לכך מצויה בשילוב שבין סעיפים אחדים של חוק בתי המשפט. ראשית , ערעור על פסק-דין של בית משפט שלום יתברר בפני בית המשפט המחוזי (סעיף 37(א)(2)); שנית , "דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים כדין בית משפט שלום" (סעיף 56(א)); שלישית , ככלל, ערעור על פסק-דין של בית משפט שלום יתקיים בפני מותב תלתא של בית המשפט המחוזי (סעיף 37(א)), אולם לכך נקבע חריג, ובלשון המקור: " על אף האמור בסעיף קטן (א), בעניינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד... ערעורים על פסקי-דין בעניינים שבית משפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי סעיף 55", שכאמור, הוא הסעיף הקובע את סמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בפלילים, ובין היתר, בעבירות על פי חוק התכנון והבניה.

נוכח האמור, ובהעדר עילה לקיומו של ערעור שני, הבקשה נדחית.