פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
114/19
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקשת:
יוליה שצ'רבקוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק עפ"ג 13500-09-18 מיום 9.12.2018
שניתן על ידי כב' השופטים דנה מרשק מרום, עוזי ניר נאוי ושכיב סרחאן
בשם המבקשת:
עו"ד מירי פרידמן
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים ד' מרשק מרום , ע' ניר נאוי ו- ש' סרחאן ) בעפ"ג 13500-09-18 מיום 9.12.2018, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ש' דקל נוה ) בת"פ 12945-08-17 מיום 19.6.2018.
2.
בתמצית, המבקשת, ילידת 1998, ונאשם נוסף, בן זוגה דאז, סחרו בסם מסוג קנבוס בחודשים מאי עד יולי 2017. המבקשת הורשעה במסגרת הסדר דיוני בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בצוותא חדא; החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית בצוותא חדא; וריבוי עבירות של סחר בסמים מסוכנים. עובר להרשעתה, נתקבלה המלצת שירות המבחן להעמידה בצו מבחן למשך שנה; להטיל עליה של"ץ בהיקף נרחב; ולשקול בחיוב סיום ההליך ללא הרשעה. זאת, על מנת לחזק חלקים חיוביים אצל המבקשת, לקדם אפשרות גיוסה לצה"ל והמשך חייה במסלול נורמטיבי. עם זאת, בתסקיר צוין כי בשלב זה לא קיימת אינדיקציה לפגיעה קונקרטית אם תורשע.
עתירת המבקשת לביטול הרשעתה נדחתה על-ידי בית משפט השלום לנוכח חומרת העבירות, משלא הוכח שהרשעה תסב לה נזק קונקרטי, וכי אין די באפשרות שהרשעתה תמנע את גיוסה לצה"ל כדי להוות נזק קונקרטי העומד בתנאים שנקבעו בבית משפט זה לביטול הרשעה.
3.
בגזירת העונש נדחתה המלצת שירות המבחן והוטל על המבקשת עונש של שישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות; מאסרים מותנים; צו מבחן; קנס; ופסילה על תנאי מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה. זאת, תוך חריגה לקולא ממתחם הענישה שנקבע, מטעמי שיקום.
4.
ערעור המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי לאחר שבית משפט השלום פירט בהרחבה את האמור בתסקיר שירות המבחן, נקבע, בצדק, כי האינטרס הציבורי אינו מאפשר הימנעות מהרשעה וכי לא הוכחה פגיעה קונקרטית שעלולה להיגרם מכך. בית המשפט עמד על כך שהעונש הוטל תוך חריגה לקולא מהמתחם ותוך התחשבות ואיזון בין השיקולים הרלוונטיים, לרבות גילה הצעיר; נסיבות חייה; ביצוע העבירות על רקע תלותה בבן זוגה לשעבר; היעדר דפוסים עברייניים; ושיקולי שיקום.
5.
המבקשת ממאנת להשלים עם פסק הדין, ומכאן הבקשה שלפניי, בה היא טוענת שבעניינה מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית לפיה עבריינים צעירים (מעל גיל 18 ועד לאחר השחרור מצה"ל) מופלים לרעה ביחס לעבריינים מבוגרים יותר בכך שמפאת גילם, בהגדרה אינם יכולים להצביע על נזק קונקרטי שייגרם להם מהרשעתם. המבקשת טוענת כי יש לראות בחשש להיעדר יכולת להתגייס לצה"ל כנזק קונקרטי לעניין זה. עוד לטענתה, הרשעתה גורמת לחוסר צדק שמצדיק התערבות בית משפט זה, משהרקע לביצוע העבירות נועץ בהיותה מוחלשת ובניצולה על-ידי בן זוגה לשעבר. המבקשת מצרפת לבקשתה מכתב מלשכת הגיוס בו צוין כי לנוכח עברה הפלילי הוחלט לא לגייסה לשירות צבאי. לאור אלה, עותרת המבקשת לביטול הרשעתה ולאימוץ המלצת שירות המבחן בעניינה.
6.
לאחר עיון בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות משהיא לא מעוררת שאלות משפטיות שחורגות מעניינם הפרטי של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123 (1982)), ומשלא שוכנעתי שיש בדחייתה כדי לגרום לעיוות דין (רע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל (15.7.2013)).
בעניין האפליה הנטענת נגד עבריינים צעירים, ראוי להזכיר שהלכה היא כי " גם בנוגע להימנעות מהרשעתו של קטין, יש להראות כי ההרשעה תוביל לפגיעה מהותית וקונקרטית בעתידו או בשיקומו, כאמור. על אחת כמה וכמה, שדרישה זו עומדת בתוקפה כאשר מדובר בבגיר, או ב"בגיר צעיר "" (רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל , בפסקה 9 (24.4.2014) (להלן: עניין שמואלי ) ). יתרה מזאת, כפי שצוין לא אחת בבית משפט זה, קיומה של הרשעה היא שיקול אחד מבין רבים שעומדים בפני צה"ל בבואו לבחון גיוס מועמדת לשירות בטחון, ומשכך נפסק כי אין מדובר בחשש שיש בו כדי להצדיק הימנעות מהרשעה, בפני עצמו (עניין שמואלי , בפסקה 9; ע"פ 207/16 פלוני נ' מדינת ישראל , בפסקה 18 ( 15.10.2017 )). עולה מהמכתב שצורף לבקשה כי באפשרות המבקשת לערער על ההחלטה שלא לגייסה אם ברצונה לעשות כן, כך שייתכן שלא נסתם הגולל על עניין זה. חזקה על צה"ל שיבחן את עניינה לגופו. זאת, כמובן, מבלי להביע עמדה לגופם של דברים.
כמו כן, לא מצאתי כי יש בעונש שהוטל על המבקשת, תוך חריגה לקולא ממתחם הענישה משיקולי שיקום, כדי לגרום לעיוות דין. בית משפט השלום נתן משקל משמעותי ביותר לנסיבות האישיות של המבקשת ולהמלצת תסקיר שירות המבחן, אולם, כידוע, המלצת שירות המבחן היא שיקול אחד מבין מכלול שיקולים שעומד בפני בית המשפט בגזירת העונש, ואין הוא מחויב לאמצה (ראו, מבין רבים, רע"פ 7596/18 מלכה נ' מדינת ישראל , בפסקה 7 (4.11.2018)).
7.
סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשת תתייצב לתחילת ביצוע עבודות השירות ביום 24.1.2019, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.12.2018.
ניתנה
היום, ז' בשבט התשע"ט (13.1.2019).
ש ו פ ט