פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
11428/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
צברי עבדו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום
27.10.05, בתיק ע"פ 9697/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: י' שפירא, י'
נועם, נ' סולברג
בשם המבקש: עו"ד מנסור
מנסור
החלטה
בכתב-אישום שהוגש לבית-משפט השלום בירושלים, יוחס למבקש ביצוען של עבירות התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע, ניסיון גניבת רכב, גניבה מרכב והחזקת מכשירי פריצה (עבירות לפי סעיפים 413ו, 413ב(א) בצירוף סעיף 25, 413ד(א) ו-413ז לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בהתאמה), ודינו נגזר ל-12 חודשי מאסר ותשעה חודשים מאסר על-תנאי.
בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופטים י' שפירא, י' נועם, נ' סולברג) דחה ערעור שהגיש המבקש כנגד חומרת עונשו, ומכאן הבקשה שבפני, בגדרה שב המבקש ומשיג כנגד חומרת העונש. לטענתו, נתן בית-המשפט המחוזי משקל רב מדי לעברו הפלילי, מחד, ולא נתן דעתו די הצורך על האינטרס שבשיקומו, מאידך. עוד טוען הוא, כי הענישה שהושתה עליו חורגת ממדיניות הענישה המקובלת, ואף אינה מקיימת יחס ראוי לעונש שהושת על שותפו, שהורשע במסגרת הסדר טיעון.
דין הבקשה להידחות. כידוע, טענות בדבר חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, זולת באותם מקרים בהם מתגלה סטייה מהותית ממדיניות הענישה המקובלת. עניינו של המבקש אינו נמנה עם אלה.
הבקשה נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
ניתנה היום, י"ג בכסלו תשס"ו
(14.12.2005).
ש ו פ ט