רע"פ 11469/03 דקר שרעבי נ. מדינת ישראל

1.המבקש נותן שירותי ניקיון ורשום כעוסק מורשה לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975. נגד המבקש הוגש בשנת 1996 כתב אישום (אשר תוקן 5 פעמים) צויין שהמבקש המשיך במעשיו בגין אי-תשלום דו"חות תקופתיים לרשויות מס ערך מוסף בתקופה שבין שנת 1995 לשנת 2000.

2.המבקש הורשע בבית משפט השלום בפתח תקווה על פי הודאתו בעבירה של אי-הגשת 18 דו"חות תקופתיים לרשויות המס, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975, בקשר לסעיף 67 לחוק ולתקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו – 1976.

3.דינו נגזר בבית משפט השלום לחמישה חודשי מאסר לריצוי בפועל, תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 11,000 ₪ או 40 ימים תמורתו.

4.ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו נדחה מן הטעם שהמבקש איחר להגיע לדיון בבית המשפט.

5.המבקש ביקש רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובית משפט זה ביטל, בהסכמת המדינה, את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי והחזיר את התיק אליו למען ידון בעניין לגופו.

6.בפסק הדין נשוא הערעור עמד בית המשפט המחוזי על כך שאכן מדובר בסכום נמוך של 8,000 ₪, הכולל גם קנס אזרחי, ושהמבקש שילם את מלוא חובו. מאידך, הסדרת החוב ארכה זמן רב מדיי, רק בשלב הערעור. כמו כן, מדובר במי שהוטלו עליו בעבר קנסות מנהליים בגין אי-הגשת דו"חות, אך הוא שב וביצע עבירות מס נוספות. לאור כל זאת, החליט בית המשפט המחוזי להעמיד את עונשו של המבקש על עונש מאסר של חמישה חודשים בעבודות שירות , החל מיום 1.2.04.

7.המבקש טוען בבקשתו כי בעבירות מס בהיקף הנדון מדיניות הענישה היא מאסר על תנאי וקנס כספי, וכי העונש שהוטל עליו סוטה ממדיניות זו ומפלה אותו ביחס לנאשמים אחרים. כן נטען שהקנס הכספי של 11,000 ₪ הנו קנס גבוה במיוחד בעבור המבקש, שהוא אדם עני וקשה יום.

8.איני רואה הצדקה לכך שבית המשפט ידון בגלגול שלישי בעניינו של המבקש – נוכח שלל עבירותיו של המבקש - עונשו ראוי הוא.

9.הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע.