פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1154/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים:
1. אברהים
דרוויש
2. מחמד אסמאעיל מחייסן
3. ראפת דארי
4. אחמד מוסא דארי
נ ג ד
המשיב:
יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
בקשת רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט
המחוזי בירושלים מיום 6.1.03 בע"פ 6471/02 שניתן על-ידי כבוד השופטים י'
צבן, צ' זילברטל ומ' דרורי; בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים: עו"ד סאמי
ארשיד
החלטה
המשיב הוציא ארבעה צווי הריסה מינהליים כנגד ארבעה מבנים שהוקמו על-ידי המבקשים בשכונת עיסוויה בירושלים, בלא היתר כדין. בקשות המבקשים לביטול הצווים נדחו על-ידי בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים. כן נדחו ערעורם לבית-המשפט המחוזי בירושלים ובקשת רשות הערעור שהגישו לבית-משפט זה.
עם דחיית בקשת רשות הערעור, פנה המשיב לבית-משפט זה בבקשה להאריך את המועד לביצוע הצווים. בית-המשפט קבע, כי "אין מקום למתן הוראות נוספות בערכאת הערעור". משכך, פנה המשיב לבית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים. בית-המשפט קיבל את הבקשה והאריך את המועד לביצוע הצווים. בית-המשפט דחה את טענת המבקשים, לפיה המהנדס החתום על התצהירים, מכוחם הוצאו הצווים, לא הוסמך כחוק על-ידי מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, ועל-כן צווי ההריסה בטלים, וקבע כי חתימת מהנדס הוועדה המקומית על-גבי כתב ההסמכה, לצד חתימת המשיב, מעידה כי אין כל ספק שההסמכה הינה גם מטעמו, כנדרש על-פי החוק; כי עקרון סופיות הדיון הוא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית; וכי דבר לא מנע בעד המבקשים להעלות טענה זו מלכתחילה.
ערעורם של המבקשים לבית-המשפט המחוזי בירושלים, בגדרו חזרו על טענותיהם, נדחה. בית-המשפט קבע, בין היתר, כי נימוקיו של בית-המשפט לעניינים מינהליים מקובלים עליו ומעוגנים בהלכה הפסוקה; כי גם אם צודקים המבקשים בטענתם בנוגע להסמכת המהנדס, אין באפשרותם להעלות טענה זו כעת לאחר שהדיון בבקשה לביטול הצווים הסתיים וההחלטה הפכה חלוטה; כי לא כל פגם גורר אחריו מעצמו את בטלותו המוחלטת של המעשה המינהלי; וכי גם אם נפל פגם בכתב ההסמכה, הרי שבהתחשב באופיו של הפגם ובמכלול הנסיבות, לא ניתן במסגרת הבקשה להארכת מועד לביצוע הצווים לשוב ולתקוף את הצווים בתקיפה עקיפה לאחר שהתקיפה הישירה מוצתה.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגדרה טענו המבקשים, כי הטענה בדבר הסמכת המהנדס הינה תקיפה ישירה ולא עקיפה בפני בית-המשפט המוסמך; כי הפגם איננו כזה הניתן לגלותו מיד ובמאמץ סביר; כי מכתב ההסמכה עולה בבירור שמי שהסמיך את המהנדס היה המשיב; כי מהנדס הוועדה המקומית רק חתם על כתב הסמכה זה; וכי ההלכה היא שצו שהוצא על-ידי מהנדס שלא הוסמך הינו בטל. כן הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע עד למתן הכרעה בבקשת רשות הערעור.
לאחר שעיינתי בטענות המבקשים, הגעתי לכלל דעה, כי אין מקום למתן רשות ערעור. טענות המבקשים נדונו בפני שתי ערכאות ונדחו על-ידיהן בפסקי-דין מפורטים ומנומקים. טענות דומות הועלו בעבר בפרשות דומות, ונקבע כי אין בהן כדי להצדיק דיון בגלגול שלישי.
מעבר לדרוש יוער, כי ספק אם בשלב זה – לאחר שבקשת המבקשים לביטול צווי ההריסה נדחתה על-ידי שלוש ערכאות השיפוט – רשאים הם להעלות טענה זו בדבר הסמכת המהנדס בהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות זאת.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, י"א באדר א תשס"ג
(13.2.03).
ש
ו פ ט ת