רע"פ 1166/00 אביחי לוין נ. מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה שהרשיע את המבקש והטיל עליו בין השאר עונש של פסילת רשיון ל3- חודשים.

על כך הוגשה בקשת רשות ערעור כנגד ההרשעה וכנגד העונש ובמסגרתה מבוקש לדחות את ביצוע העונש עד להחלטה בבקשת רשות הערעור.

ככל שהדבר נוגע להרשעה, זו מושתתת על מהימנות ועל העובדות שנקבעו בעקבותיה בהם אין ערכאת ערעור מתערבת קל וחומר שלא ניתנת לגביהן רשות ערעור לערכאה שלישית.

למקרא בקשת רשות הערעור המקיפה והמפורטת ניתן להתרשם כי המבקש אכן משוכנע בכנות בחפותו, אולם לא די בכך לשם קבלת רשות ערעור. עיון בפסקי-הדין של שתי הערכאות הקודמות מלמד כי עניינו לובן ומוצה עד תום, כדין. היה לו יומו בבית המשפט ואין בית משפט זה יכול להושיב עצמו על מדוכת בית משפט השלום לתעבורה ולנהל מחדש את משפטו, מה שהיה מתבקש לו נתקבלה בקשת רשות הערעור. מטעם זה נקבעו כללים למתן רשות ערעור לערכאה שלישית, שהמבקש אינו עומד בהם.

הבקשה נדחית וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.