פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
11683/05
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אלעזר בר יוחאי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה למתן רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בע"פ
9728/05 מיום 15.11.05, שניתן על-ידי כב' השופט ע' חבש
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
המבקש הורשע, בהעדרו, על-ידי בית-המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט א' טננבוים), ביום 4.7.05, בביצוע עבירה של נהיגה במהירות של 111 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת הינה 50 קמ"ש. בית המשפט לתעבורה הטיל על המבקש קנס בסך 750 ש"ח.
על פסק-הדין של בית המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים ובו הלין על כך שנשפט בהעדרו, חרף העובדה שהגיש בקשה באמצעות הפקסימיליה לדחות את מועד הדיון בשל מצבו הרפואי. כן טען הוא טענות לעצם הרשעתו.
בית-המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' חבש) דחה את הערעור בקובעו, כי למבקש ניתן יומו בבית המשפט, אך הוא בחר שלא להתייצב לדיון אליו זומן כדין. עוד קבע, כי משלא היתה בידי המבקש החלטה, לפיה נענתה בקשתו לדחיית מועד הדיון, היה על המבקש להתייצב לדיון או לשלוח אחר במקומו. בית-המשפט המחוזי ציין, כי משנתבקש המבקש להציג את אישור הפקסימיליה למשלוח בקשתו לדחיית מועד הדיון, טען שלא שמר אותו. משלא פעל המבקש כפי שנדרש היה, אין למבקש אלא להלין על עצמו. לפיכך, כאמור, דחה את הערעור.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה חוזר המבקש על נימוקי הערעור אותם טען בפני בית-המשפט המחוזי. לטענתו, הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין, כשכל אשמו הוא חוסר יכולתו הכלכלית לשכור עורך דין. עוד טוען המבקש, כי הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון, אך נראה שלא הגיעה לייעודה בטעות וכי לא היה ביכולתו לגלות את דבר קיומה של הטעות.
דין הבקשה להידחות.
לא זו בלבד, שאין בקשה זו מעוררת כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית וציבורית שעניינה חורג מגדר עניינם של בעלי הדין (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123), אלא שבית-המשפט המחוזי צדק אף לגופו של עניין בקובעו, כי היה על המבקש להתייצב במועד שנקבע לדיון בבית- המשפט לתעבורה, זולת אם קיבל החלטה שיפוטית הדוחה את התייצבותו למועד אחר. אין בטענתו של המבקש, לפיה שלח בקשה לדחיית מועד הדיון כדי להועיל לו, שכן לא הוכיח, כי שלח בקשה זו או כי בית המשפט קיבל אותה ודן בה. חזקה על המבקש כי אם אכן שלח בקשה כאמור, היה בודק מה עלה בגורלה. לפיכך, צדק בית-המשפט המחוזי כשקבע כי היה עליו להתייצב לדיון או לשלוח אחר מטעמו ולהעלות שם את טענותיו לגופו של עניין, וכי ניתן לו יומו בבית המשפט. אין בעובדה, שהמבקש אינו מיוצג כדי להצדיק את מחדלו באי התייצבותו לדיון, ומשלא פעל המבקש כנדרש, אין לו אלא להלין על עצמו. בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, טז' באייר תשס"ו
(11.5.06).
ש ו פ ט