החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 1182/09 עאמר רבאיעה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הרשעה בהיעדר ודחיית בקשת רשות ערעורבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על הרשעה בהיעדר ועל גזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, שזומן כדין לדיון בעבירת מהירות וטען כי לא נהג ברכב, בחר שלא להתייצב ולא הגיש גרסה בכתב, והורשע בהיעדרו. בקשת רשות הערעור נדחתה, בהתאם לסעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי, ועמה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע העונש.

העובדות

המבקש טען כי לא הוא נהג ברכב בעת שצולם בעבירת מהירות, ולכן בחר שלא להתייצב לדיון שאליו זומן. הוא הורשע בהיעדרו, נגזר עליו קנס, פסילה בפועל ופסילה על-תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש ליתן רשות ערעור למבקש שהורשע בהיעדרו לאחר שבחר שלא להתייצב לדיון שאליו זומן כדין?

הלכות

  1. 1

    מי שזומן כדין לדיון ובחר שלא להתייצב ולא להגיש את גרסתו בכתב, יינהג בו לפי סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי ולא תינתן לו רשות לערער על בסיס טענותיו לגופו של עניין

    ״המבקש זומן כדין לבירור עניינו, ומטעמיו בחר שלא להתייצב ואף לא לשגר את גרסת חפותו לבית המשפט בכתב.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עבירת מהירות
  • סעיף 240
  • חוק סדר הדין הפלילי
  • עיכוב ביצוע
  • פסילה על-תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

1182/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

עאמר רבאיעה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי מרכז, מיום 27.1.09, בעפ"ת 12397-01-09, שניתן על ידי כבוד

השופט נגה אהד

בשם המבקש:

עו"ד איימן חוסיין

החלטה

בבקשה שבפני טוען המבקש, כי בעת שרכבו צולם מבצע עבירת מהירות, הוא לא נהג ברכב ועשה זאת אחיו של אחד מעובדיו. על-כן הוא בחר שלא להתייצב לדיון אליו זומן, תוך הבנה כי מי שנהג ברכב יעשה זאת במקומו. אלא שאיש לא התייצב לדיון, ובעקבות כך הורשע המבקש בהיעדרו ונדון לתשלום קנס בסך 1,000 ש"ח, פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך שלושה חודשים, ופסילה על-תנאי בת שישה חודשים. בית-המשפט המחוזי מרכז דחה את ערעורו של המבקש, וקבע כי משבחר המבקש שלא להתייצב לדיון, אין לו להלין אלא על עצמו. לגופם של דברים נקבע, כי אין בתצהיר ובנספחים שהוגשו על-ידי המבקש כדי לתמוך בטענתו לפיה לא הוא נהג ברכב.

כעת עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיו אותן טענות שהעלה בפני ערכאת הערעור.

אין בידי להיעתר לבקשה זו. המבקש זומן כדין לבירור עניינו, ומטעמיו בחר שלא להתייצב ואף לא לשגר את גרסת חפותו לבית המשפט בכתב. בנסיבות אלו לא היה מנוס מלנהוג בו כמתחייב מסעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. אי-לכך, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.

ניתנה היום, י"ז בשבט התשס"ט (11.02.09)

.

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מי שזומן כדין לדיון ובחר שלא להתייצב ולא להגיש את גרסתו בכתב, יינהג בו לפי סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי ולא תינתן לו רשות לערער על בסיס טענותיו לגופו של עניין