פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
120/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
יעקב לוי – ת.ז. 069589232
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 26.12.07 בע"פ 7028/06 שניתן על-ידי כבוד
השופטים: י' פלפל – נשיא, נ' הנדל – סג"נ ור' יפה-כ"ץ
בשם המבקש:
עו"ד משה מרוז
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום בקרית-גת (פ 559/04) בגין עבירה של התחזות כאדם אחר, לפי סעיף 441 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; עבירה של בריחה ממעצר, לפי סעיף 257(2) לחוק העונשין; עבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה ); עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבודה; ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנוי, התש"ל-1971 (להלן: פקודת ביטוח רכב מנועי ).
לפי הנטען בכתב האישום המתוקן, המבקש התחזה בפני שני מתנדבים של המשמר האזרחי כאדם אחר באמצעות הצגת רישיון נהיגה של אדם זה, ולאחר מכן חטף מהם את הרישיון ונמלט מהמקום.
ביום 19.9.2004 הרשיע בית משפט השלום בקרית-גת (כבוד השופטת ט' חיימוביץ ) את המבקש על יסוד הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום אחרי תיקונו.
לאחר הרשעתו ביקש המבקש לצרף לדיון שני תיקים נוספים, במסגרתם הודה בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה, לפי פקודת ביטוח רכב מנועי (במסגרת פל 19/04); ועבירה של התפרצות לעסק וגניבה, לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין (במסגרת פ 656/03).
ביום 21.12.2005 גזר בית המשפט השלום על המבקש אחד עשר חודשי מאסר בפועל; ושישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. כן הטיל בית המשפט על
המבקש עונש של פסילת רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים; ושנים עשר חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים. בנוסף הפעיל בית המשפט עונש של שלושה חודשי פסילה על תנאי שתלוי היה ועומד כנגד המבקש.
על גזר דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ע"פ 7028/06).
בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא י' פלפל , סגן הנשיא נ' הנדל והשופטת ר' יפה-כ"ץ ) דחה את הערעור, בקובעו כי בשים לב להעדר המלצה טיפולית של שירות המבחן, לעברו של המערער, להרשעותיו ולחומרת העבירות שעבר, העונש שהוטל עליו אינו מצדיק התערבות.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי אשר בגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את ערעורו, וכי לא התחשב מספיק בנסיבותיו האישיות ובפרט בהליך הגמילה אותו הוא עובר.
מנגד מתנגדת המשיבה לבקשה וסומכת ידיה
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.
הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית, ניתנת במקרים חריגים בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית.
יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירה אותה ביצע המבקש. מסיבות אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. הטענות אותן מעלה המבקש בבקשתו נשקלו על ידי הערכאות הקודמות והעונש שהוטל עליו הינו עונש הולם המתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים. אמנם אין להקל ראש בהליך הגמילה אותו מנסה המבקש לעבור, אלא שהמבקש לא הראה כי ביכולתו להתמיד בו חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לו לעשות כן. כן יש להציב מול ניסיונו זה את חומרת העבירות בהן הורשע ואת עברו הפלילי המכביד. משקלולם של כל אלו, לא מצאתי מקום להתערב בעונש שנגזר על המבקש. יש אך לקוות כי יתמיד בדרך הגמילה, מתוך הבנת התועלת הגלומה בה לו עצמו ולסביבתו.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
החלטתי מיום 8.1.2008 מבוטלת בזאת.
המבקש יתייצב ביום 22.6.08 לא יאוחר משעה 9:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לשם תחילת ריצוי עונשו.
ניתנה היום,
ט"ו באייר התשס"ח (20.5.2008).
ש ו פ ט