פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"פ
1205/00
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המבקש:
ארמונד
פרץ
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו
של
בית המשפט המחוזי בחיפה מיום
10.2.00
בע"פ 1042/99 שניתן על-ידי
כבוד
השופטים: מ' לינדשטראוס, ס'
ג'ובראן,
י' דר ובקשה לעיכוב ביצוע
עונש
החלטה
המבקש הורשע בבית משפט השלום על פי הודאתו בעבירות של איום תקיפה והיזק שמרביתם בוצעו כנגד אשתו. הוא נדון למאסר של 16 חודשים מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל, היתר על תנאי. כן הופעל מאסר על תנאי של 4 חודשים בחופף והמאסר ירוצה בעבודות שרות. כמו כן, ניתן צו להימצאותו בפיקוח שרות המבחן במשך שנה, תוך קבלת טיפול בעמותת "אפשר".
המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן שגזר על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל (תחת 6 חודשים בעבודות שירות) צו המבחן הופקע ויתר סעיפי גזר הדין של בית משפט השלום נשארו על כנם.
הבקשה שלפנינו נסבה על חומרת העונש.
דין הבקשה להידחות.
חומרת העונש כשלעצמה אינה עילה למתן רשות ערעור לבית משפט זה. העובדה ששתי הערכאות הקודמות לא היו בדעה אחת, איננה אף היא עילה למתן רשות ערעור לערכאה שלישית.
בית המשפט המחוזי הבהיר הבהר היטב את הנימוקים שהניעוהו להחמיר בעונש. שיקוליו ונימוקיו אינם שגויים. הם עולים בקנה אחד עם מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה שלצערנו נעשו חזיון נפרץ במקומותינו ויש לעקרן משורש, בין היתר באמצעות ענישה מכאיבה.
הבקשה נדחית. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי.
ניתנה היום, ח' באדר א' תש"ס (15.2.00).
ש
ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00012050.
J01