רע"פ 1206/07 מזייד ח'יר נ. מדינת ישראל

1.

בעת הרלוונטית לאישומים, כיהן המבקש כבעל השליטה ומנהלן של שלוש חברת א.ד.מ גליל אחזקות בע"מ, חברת ח.ג בע"מ וחברת ג'י. אם החזקות בע"מ, אשר עסקו בעבודות בניין (להלן :"החברות"). בכתב-אישום שהוגש לבית-משפט השלום בנצרת נטען, בין השאר, כי בשנת 2000 מכר המבקש חשבוניות של אחת החברות, תמורת עמלה ומבלי שבוצעה עבודה תמורתן. כן נטען, כי במהלך השנים 2003-1997 ביצעו שלושת החברות עבודות בניין מבלי להגיש דין וחשבון על הכנסותיהן. לבסוף נטען, כי המבקש הציג ללקוח של אחת החברות אישורים מזויפים לפיהם פטורה החברה מניכוי מס במקור, כך שהלקוח שילם את מלוא הסכום הרשום בחשבונית, מבלי שנוכה מס בגין העסקה. המבקש הודה בעובדות שיוחסו לו, והורשע בשורה של עבירות על פי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961.

2.

בעקבות ההרשעה גזר בית-משפט השלום למבקש שמונה חודשי מאסר, תשעה חודשים מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 ש"ח, וכן הופעל, בחופף, מאסר מותנה בן שלושה חודשים שעמד נגדו בגין הרשעה קודמת. במסגרת השיקולים לעניין העונש נתן בית-המשפט את דעתו, בין היתר, לחומרתן הרבה של העבירות, להרשעתו הקודמת של המבקש, וכן לכך שהוא לא הסיר את מחדליו.

3.המבקש הביא את השגותיו כנגד גזר-הדין בפני בית-משפט המחוזי בנצרת. בערעורו טען, כי בית-משפט השלום נתן משקל יתר לגורם ההרתעתי, ומאידך לא נתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות, לזמן הרב שחלף מאז ביצוען של העבירות, ולכך שהוא הודה במעשים אשר יוחסו לו והביע חרטה כנה . בית-המשפט המחוזי לא ראה מקום להתערב בגזר-הדין, וקבע כי העונש שהוטל על המבקש הולם את העבירות אותן ביצע, ואינו חורג מרמת הענישה המקובלת.

4.

הבקשה שבפני, בה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, נסמכת על אותן טענות שהוא העלה בפני ערכאות קמא, והמחייבות, להשקפתו, הקלה בעונש.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער בפני ערכאה שלישית יוחדה למקרים חריגים, בהם עולה שאלה, בעיקר משפטית, לה עשויות להיות השלכות כלליות. לא כזו היא הבקשה המונחת בפני, המסבה עצמה על העונש שהושת על המבקש. עניין זה נבחן בידי שתי ערכאות באופן ממצה, ובכך די (ראו רע"פ 10213/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646).

כך או כך, עיון בגזר הדין מלמד, כי העונש שהושת על המבקש הנו פרי איזון נכון של כלל השיקולים הצריכים לעניין, וגם מטעם זה אין הצדקה לקיומו של ערעור נוסף.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ועימה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.