רע"פ 1223/22רביב דרוקר, כתב תכנית המקור נ. סמל אשחר יגור

הנשיאה א' חיות:

1.

לפנינו בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית הדין הצבאי לערעורים מיום 10.2.2022 שלא להיעתר לבקשתם לפרסם שלושה קטעי תיעוד מקלטות חקירה שערכה היחידה לחקירות פנים בצה"ל (להלן בהתאמה: הבקשה המקורית ו היחק"פ ) במסגרת הליך פלילי המתנהל נגד המשיב 1. החלטת בית הדין הצבאי לערעורים נסמכה על הוראות סעיפים 13 ו-16(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן: חוק חקירת חשודים ) ועל צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי), התשע"ד 2014 (להלן: הצו ), אשר אוסרים על שידור תיעוד ויזואלי ווקאלי של רשויות חקירה מסוימות, אלא אם ניתן לכך אישור של בית המשפט. בבקשת רשות הערעור נטען כי לפי לשון הצו, האיסור הקבוע בסעיף 13 לחוק חקירת חשודים חל ביחס לחקירות שמבצעת המשטרה הצבאית בלבד ובהיעדר איזכור מפורש בצו לכך שהאיסור חל גם על חקירות שמבצעת היחק"פ – החלטת בית הדין הצבאי לערעורים מיום 10.2.2022 אינה יכולה לעמוד.

2.

בהמשך להחלטתנו מיום 4.4.2022 ולהערותינו בדיון שהתקיים באותו היום – במהלכו הבהיר המשיב 2 כי משרד הביטחון פועל בימים אלו לקידום תיקונו של הצו כך שיחול באופן מפורש גם על חקירות של היחק"פ – התיק נושא בקשת רשות הערעור הוחזר לבית הדין הצבאי המחוזי. זאת, על מנת שידון בטענה החלופית שהעלה המשיב 2 ולפיה חלה במקרה דנן מגבלת הפרסום הקבועה בסעיף 325 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חוק השיפוט הצבאי ).

3.

בהחלטתו מיום 24.4.2022, קבע בית הדין הצבאי המחוזי כי יישום הוראת סעיף 325(ה) על נסיבות העניין דנן מוליך למסקנה לפיה מטעמים של הגנה על בטחונם ופרטיותם של עדים בתיק, יש לאסור פרסום של כל תיעוד חזותי או קולי מקלטות החקירה שבתיק, וכך הורה.

4.

על החלטה זו ערערו המבקשים לבית הדין הצבאי לערעורים (עלב"ש 10/22). המבקשים טענו כי בית הדין הצבאי המחוזי קבע איסור גורף החורג מהיקף האיסור שנתבקש מלכתחילה על ידי התביעה הצבאית ודרשו את ביטולה של ההחלטה. עוד ביקשו המבקשים כי יותר להם לשדר, מלבד שלושת קטעי החקירה שעמדו ביסוד הבקשה המקורית, קטעי חקירה אחרים אשר הוצגו במהלך דיונים שהתנהלו בתיק בדלתיים פתוחות (להלן: קטעי החקירה הנוספים ).

5.

ביום 30.5.2022 קיבל בית הדין הצבאי לערעורים, באופן חלקי, את הערעור והתיר למבקשים לפרסם את שלושת קטעי החקירה שהתבקשו על-ידם במסגרת הבקשה המקורית וזאת בכפוף למגבלות שפורטו בסעיפים 62-60 להחלטתו. אשר לקטעי החקירה הנוספים, ציין בית הדין הצבאי לערעורים בשולי ההחלטה כי השאלה האם חל על חומרים אלו איסור פרסום מכוח סעיף 13 לחוק חקירת חשודים אינה עומדת לפתחו באשר היא מתבררת במסגרת בקשת רשות הערעור התלויה ועומדת בפני בית משפט זה.

6.

על יסוד האמור בהחלטת בית הדין הצבאי לערעורים מיום 30.5.2022, הגישו המבקשים הודעת עדכון שבמסגרתה ביקשו כי נשוב ונקיים דיון בבקשת רשות הערעור שיתמקד בסוגיית תחולתו של סעיף 13 לחוק חקירת חשודים ושל הצו על חומרי החקירה הנוספים.

7.

בהחלטתי מיום 9.6.2022, צוין כי משהסעד לו עתרו המבקשים במסגרת הבקשה המקורית ניתן להם בדיון המחודש שערך בית הדין הצבאי לערעורים, נראה כי בקשת רשות הערעור דנן מיצתה עצמה, והצדדים נתבקשו להגיש את התייחסותם לעניין זה בטרם תימחק הבקשה.

8.

המבקשים ציינו כי בקשתם המקורית אמנם נגעה לפרסומם של קטעים ספציפיים מקלטות החקירה, אך השאלה העקרונית בדבר תחולת הצו וסעיף 13 לחוק חקירת חשודים על חקירות היחק"פ עמדה גם היא במוקד הדיון שערך בית הדין הצבאי המחוזי במסגרת הבקשה המקורית, וסוגיה זו היא שניצבת במוקד בקשת רשות הערעור דנן. לטענתם, בקשת רשות הערעור שלפנינו לא התייתרה משום שלהכרעה בה יש נפקות מעשית באשר לזכותם לפרסם את חומרי החקירה הנוספים.

9.

המשיב 2, מצדו, סבור כי בקשת רשות הערעור מיצתה עצמה משעה שהמבקשים קיבלו את הסעד שהתבקש על ידם בבקשה המקורית, והשאלה בדבר תחולתם של הצו ושל סעיף 13 לחוק חקירת חשודים על חומרי החקירה של היחק"פ הפכה תאורטית. ממילא, כך נטען, הדיון בפרשנות תחולת הצו בנוסחו המקורי הוא בעל חשיבות מצומצמת נוכח העובדה שהליכי תיקון הצו מצויים בישורת האחרונה, לאחר ששר הביטחון ושר המשפטים כבר חתמו על נוסחו המתוקן של הצו ואף נקבע בעניין זה דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. על כן סבור המשיב 2 כי יש לאפשר לרשות המחוקקת למצות את הליך החקיקה בעניין הצו ואין מקום כי בית משפט זה יקיים בעת הזו דיון בעניין.

דיון והכרעה

10.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בקשת רשות הערעור שלפנינו אכן מיצתה עצמה. על כן, דינה להימחק, וכך אציע לחבריי לעשות.

11.

הבקשה המקורית להיתר פרסום של שלושת קטעי החקירה של היחק"פ, היא כאמור, זו שעמדה במוקד בקשת רשות הערעור שלפנינו ואילו סוגיית פרסומם של חומרי החקירה

הנוספים נתעוררה לראשונה על ידי המבקשים במסגרת ההליך המחודש שערכו בתי הדין הצבאיים לפי סעיף 325 לחוק השיפוט הצבאי. למעשה, המבקשים ביקשו לראשונה לקבל היתר לפרסם את החומרים הנוספים רק במסגרת ערעורם על החלטת בית הדין הצבאי המחוזי מיום 24.4.2022, ובית הדין הצבאי לערעורים לא מצא מקום לדון בבקשה זו. חומרי החקירה הנוספים אף לא נבחנו לגופם על ידי בית הדין הצבאי המחוזי – לא במסגרת הבקשה המקורית לפי סעיף 13 לחוק חקירת חשודים ולא במסגרת הדיון השני שערך בית הדין הצבאי המחוזי לפי סעיף 325(ה) לחוק השיפוט הצבאי. בנסיבות אלו, אין הצדקה לכך שבית משפט זה ידון עתה בסוגיית פרסום החומרים הנוספים וזאת לראשונה במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה, ואשר התייחסה לכתחילה לקביעות אחרות של בתי הדין הצבאיים.

12.

למותר לציין כי בדומה לסוגיית פרסומם של שלושת הקטעים המקוריים, גם בעניין החומרים הנוספים רשאי המשיב 2 להעלות טענה חלופית לאיסור מכוח הוראת סעיף 325 לחוק השיפוט הצבאי ובהינתן השתלשלות העניינים המתוארת לעיל, ההזדמנות לברר טענות אלה כולן בערכאה הדיונית המתאימה טרם נתאפשרה.

13.

בשולי הדברים אוסיף כי התיקון לצו נמצא כיום על האבניים בהליכי חקיקה מתקדמים וגם מהטעם הזה לא מצאתי לנכון לדון בשלב זה בשאלת תחולתו של הצו על היחק"פ, אשר ספק אם יש לה נפקות מעשית בענייננו.

14.

סיכומם של דברים – משבקשתם המקורית של המבקשים להתיר את פרסומם של חומרי החקירה התקבלה (בכפוף למגבלות המפורטות בהחלטת בית הדין הצבאי לערעורים מיום 30.5.2022), ההליך שלפנינו מיצה עצמו ודינו להימחק.