פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"פ
1301/02
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשים
:
1.
אבראהים דרוויש
2. מחמד אסמאעיל מחייסן
3. ראפת דארי
4. אחמד מוסא דארי
נגד
המשיב
:
יו"ר
הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
בקשת
רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט
המחוזי
בירושלים מיום 5.2.2002 בתיק ע"פ
6027/02
שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא י'
צמח,
כבוד סגן הנשיא ע' קמא וכבוד השופטת
מ'
מזרחי
בשם
המבקשים: עו"ד סמי ארשיד
בשם
המשיב: עו"ד דני ליבמן
החלטה
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים י' צמח, ע' קמא ו-מ' מזרחי), בו נדחה ערעורם של המבקשים על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בעניינם.
1.כנגד המבקש ניתנו, על ידי המשיב, צווי הריסה מנהליים המתייחסים לארבעה מבנים. בגין הקמתם ללא היתר כדין, כאמור בסעיף 238א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- (להלן: החוק). המבקשים פנו לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה לבטל או להתלות את צווי ההריסה האמורים. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את בקשתם. על החלטה זו של בית המשפט לעניינים מקומיים הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. עתה עותרים המבקשים ליתן להם רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
2.המבקשים טוענים, כי יסודותיו המהותיים על סעיף 238א לחוק לא נתקיימו במקרה דנן, משום שבנייתם של המבנים נסתיימה כשישים ימים לפני חתימת התצהיר על ידי המהנדס מטעם המשיב (בניגוד לדרישת הסעיף האמור). לטענתם, בעובדה, שבתצהיר האמור מצויין, כי הבנייה טרם נסתיימה בשעת עריכתו ובעובדה שהם בחרו שלא לחקור את המהנדס על התצהיר, אין כדי לערער את טענתם דלעיל, זאת, משום שגם בא כוח המשיב לא חקר אותם על האמור בתצהירם. בפי המבקשים גם טענות המתייחסות לתנאיו הפרוצדורליים של סעיף 238א לחוק. הם טוענים, כי במקרה דנן חל האיסור על ביצוע צו הריסה, מקום בו חלפו יותר משלושים ימים מיום הגשת תצהיר לגביו. לטענתם, התצהירים הוגשו במועד מוקדם מהמועד שצויין על ידי המשיב בצו ההריסה, כמועד הגשתם. לחלופין, טוענים המבקשים, כי אם המועדים המצוינים על גבי הצו הם המועדים הנכונים, "יוצא שהייעוץ המשפטי ניתן לו [למשיב] לפני שהוגש לו התצהיר" - ובכך יש לטעמם פגם בקיומה על חובת ההתייעצות, כאמור בסעיף 238א לחוק. לבסוף, טוענים המבקשים, כי הייעוץ המשפטי שניתן היה לאקוני וסתמי, כך שלדעתם, לא עמדה הרשות בחובת ההתייעצות גם מטעם זה.
3.דין הבקשה להידחות. טענותיהם העובדתיות של המבקשים לעניין המועד בו נסתיימה הבנייה נבחנו בערכאות דלמטה, ונקבע, כי בעת עריכת התצהיר טרם נסתיימה הבנייה. בית המשפט המחוזי ציין, כי "עובדות אלה וזולתן, הוכחו כנדרש בחוק כתצהיר המהנדס", וכי המבקשים "לא חלקו בבית המשפט קמא [בית המשפט לעניינים מקומיים] על קביעות המהנדס בתצהירו. הם לא ביקשו להזמינו כדי לחקרו חקירה נגדית על תצהירו וגם לא הביאו ראיות נגדיות לסתרו". בקביעה זו לא ראיתי כל עילה להתערב. לעניין טענתם של המבקשים באשר לחלוף שלושים הימים הנזכרים בסעיף 238א לחוק - הרי שטענה זו נבחנה, גם היא, ונדחתה בבית המשפט קמא. הערכאות דלמטה לא מצאו, כי מועד הגשת התצהירים למשיב קדם למועד שצוין על ידו בצו - ובעניין עובדתי זה לא מצאתי מקום להתערבות בדרגה שלישית. אשר לטענותיהם של המבקשים בעניין קיומה על חובת ההתייעצות, הרי שנושא זה נידון באופן ממצה בבית המשפט המחוזי ונקבע כי חובת ההתייעצות קוימה כדין במקרה דנן. גם לגבי קביעה זו לא שוכנעתי, כי קיימת עילה להתערבות ערכאת ערעור בדרגה שלישית.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב על סך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, יט' באדר תשס"ב (3.3.2002).
ש
ו פ ט