פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
1319/98
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש
:
עופר
אבוקאסיס
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט
המחוזי
בבאר-שבע בע"פ 7248/97 מיום 4.2.98
שניתן
על ידי כבוד הנשיא א' לרון והשופטים:
י'
בנאי, י' פלפל
בשם
המבקש: עו"ד ח' קאזיס
בשם
המשיבה: עו"ד א' ברזילי
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטים: הנשיא א' לרון, י' בנאי, י' פלפל) בע"פ 7248/97 מיום 4.2.98.
המבקש הורשע בבית-משפט השלום בבאר-שבע (כבוד השופטת ח' סלוטקי) בעבירה של תקיפה חבלנית לפי סעיף 380 לחוק-העונשין, תשל"ז1977-. על המבקש נגזר חודש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, קנס של 2,000 ש"ח ומאסר על תנאי של ששה חודשים. המבקש ערער על הרשעתו ועל חומרת עונשו לבית-המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור, ועל-פסק דינו מתבקשת עתה רשות ערעור.
בבקשתו תוקף המבקש את הקביעות העובדתיות של שתי הערכאות קמא, וטוען כי העדפת עדויות עדי התביעה על-פני העדויות מטעמו אינה מוצדקת. כמו-כן נטען, כי במהלך הדיון בבית-המשפט המחוזי הציעו השופטים לבא-כוחו של המבקש כי אשמתו תופחת לעבירה של תגרה והקנס שהוטל יופחת בחצי. בעקבות הצעה זו הפסיק בא-כוח המבקש את טיעוניו, אולם בית-המשפט התעלם מכך בהכרעתו, ולשאלת בא-כוחו של המבקש השיב, כי חשב שלא הסכים להצעה.
מתגובת המדינה, אשר התבקשה להתייחס אך ורק לטענתו האחרונה של המבקש, והנסמכת על עיון בפרוטוקול ועל זכרונה של נציגת המדינה בדיון, עולה, כי בית-המשפט אכן הציע למבקש לשקול הודאה בעבירה של תגרה, אולם לאחר הצעות אלה המשיך בא-כוחו של המבקש בטיעוניו. כמו-כן נאמר, כי המבקש לא פירט אילו טענות נמנע מלהעלות בעקבות ההצעה, ונוכח כל הדברים הללו, אין חשש שהגנתו בפני בית-המשפט המחוזי נפגעה.
דין הבקשה להידחות. תקיפה של קביעות שבעובדה ושל חומרת העונש אינה עניין לערעור שני ברשות. הלכה היא בבית-משפט זה כי רשות לערעור שני תינתן רק בנסיבות חריגות, כאשר בפסק הדין מתעוררות שאלות בעלות חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית החורגת מעניינם של הצדדים בהכרעה (ראו בר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). בית-משפט שלערעור לא ישוב וידון בתוקפם של ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי ערכאה ראשונה, ומקל וחומר, שכך הם פני הדברים שעה שמדובר בערעור שני ברשות. גם חומרת העונש לא תהווה עילה למתן רשות ערעור אלא בנסיבות חריגות (ראו למשל רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם). אשר לטענת המבקש, כי הגנתו נפגעה משהפסיק את טיעונו בעקבות הצעת בית-המשפט, לאחר עיון בתשובת המדינה נחה דעתי, כי אף עניין זה אין בו ממש, וודאי שאין בו להצדיק מתן רשות ערעור.
הבקשה נדחית. משנדחתה הבקשה בטל גם צו עיכוב ביצוע המאסר שניתן על-ידי המשנה לנשיא.
ניתנה היום, י"ח באדר התשנ"ח
(16.3.98).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98013190.
A02
/דז/