פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1322/14 - א'
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
יצחק שרביט
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' ליפשיץ) ב-עפ"ת 9030-01-14, שניתן בתאריך
30.01.2014
בשם המבקש:
עו"ד טלי טקסירו;
עו"ד מוטי כהן
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע, המופנות כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' ליפשיץ ), ב-עפ"ת 9030-01-14, מתאריך 30.1.2014, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה הנכבד בחיפה, בתיק פ"ל 2139-08-12, שניתן על-ידי כב' השופט א' סלאמה (סג"נ), בתאריך 28.11.2013.
2.
בית משפט השלום לתעבורה הנכבד הרשיע את המבקש, על פי הודייתו, בעבירות של: נהיגה בזמן פסילה (עבירה לפי סעיף 67 ל פקודת התעבורה, התשכ"א-1971 (להלן: פקודת התעבורה ), נהיגה ללא ביטוח (עבירה על סעיפים 2(א)+(ב) ל פקודת רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970 , נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף (עבירה על סעיף 10(א) ל פקודת התעבורה , ו-נהיגה בקלות ראש (עבירה לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) ל פקודת התעבורה ) – וגזר עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים. כמו-כן, הפעיל בית משפט השלום לתעבורה הנכבד מאסר על-תנאי, בן 7 חודשים, שנגזר על המבקש בתאריך 6.4.2011 (כשנה וחודשיים עובר לביצוע העבירות שבהן הורשע בגדרי ההליך מושא בקשה זו), וקבע כי הוא ירוצה בחופף למאסר בפועל שנגזר עליו – כך שהמבקש ירצה בסך-הכל 7 חודשי מאסר; לצד עונש זה (שכנגדו בלבד מופנית הבקשה שלפני) נגזרו על המבקש גם רכיבים של: מאסר על תנאי, קנס, פסילה, ופסילה על תנאי.
3.
בפסק דינו עמד בית המשפט המחוזי הנכבד על כך שלא נמצאה סיבה להורות על הכנת תסקיר משלים בעניינו של המבקש, כבקשתו, או כל טעות בולטת בגזר הדין המצדיקה התערבות בחומרת העונש שנגזר עליו. אדרבה – בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי על אף נסיבות חייו הלא-פשוטות של המבקש, הענישה שהושתה עליו, בנסיבות המקרה, נוטה לקולא. בהקשר זה צוין כי המבקש נושא לחובתו עבר תעבורתי מכביד (הכולל 126 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, לרבות עבירות רישוי) וכי העבירות מושא הבקשה דנן בוצעו על ידו בזמן פסילה, חרף קיומו של עונש מאסר על תנאי, שהיה תלוי ועומד נגדו. משכך, קבע בית המשפט המחוזי הנכבד כי אין מקום לחרוג מהכלל ולהורות על הארכת המאסר על תנאי שהושת על המבקש, חלף הפעלתו.
מכאן הבקשות שלפני.
4.
דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות , מאחר שהיא איננה עומדת באמות המידה הנדרשות, בהתאם לפסיקה, לשם קיומו של דיון "בגלגול שלישי". הבקשה איננה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) – ואף המבקש עצמו איננו טוען זאת. השגותיו של המבקש מתמקדות במישור האישי ובגזירת עונשו בהתחשב בנסיבות חייו (אשר בית משפט השלום לתעבורה הנכבד התייחס אליהן בגדרי גזר דינו, כשיקול לקולא). דא עקא, שלא מצאתי כי מתגלה במקרה שלפני אי-צדק בולט, או שמתעורר חשש כי נגרם למבקש עיוות-דין (ראו, למשל: רע"פ 2744/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (30.4.2013)), ואף אינני סבור כי העונש שהושת על המבקש סוטה באופן משמעותי ממדיניות הענישה המקובלת, או הראויה, בנסיבות העניין (ראו, למשל: רע"פ 1276/13 שושן נ' מדינת ישראל (20.2.2013)).
5.
אשר על כן – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית ועימה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.
6.
המבקש יתייצב, איפוא, לתחילת ריצוי מאסרו בבית מעצר קישון, כפי שקבע בית המשפט המחוזי הנכבד, בתאריך 2.3.2014 עד השעה 10:00.
ניתנה היום, כ"ה באדר א התשע"ד (25.2.2014).
ש ו פ ט