החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 1335/00 ג'מאל מסארווה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על חומרת גזר דיןבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על גזר דין של בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על גזר דין בגין גניבת רכב והיזק בזדון. נקבע כי חומרת העונש אינה עילה להתערבות בערכאה שלישית אלא במקרים חריגים. טענות אי-האחידות והגמילה נבחנו בשתי הערכאות ולא נמצא בהן פגם.

העובדות

המבקש הורשע בגניבת רכב, היזק בזדון, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח והחזקת כלי פריצה. נגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי והעמדה בפיקוח קצין מבחן למשך שנה וחצי. המבקש טען כי נגמל מסמים ושהעונש חמור מזה של שותפו לעבירה, והטענות נדחו בשתי הערכאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בערכאה שלישית בחומרת העונש שנגזר על המבקש?
  2. 2.האם נפגעה מדיניות אחידות הענישה בשל הפער בינו לבין שותפו לעבירה?
  3. 3.האם נבחנה כראוי טענת הגמילה מסמים כשיקול לקולא בגזירת הדין?

הלכות

  1. 1

    חומרת העונש אינה שאלה הראויה להידון בערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים

    ״לבד מכך שחומרת העונש אינה שאלה הראויה להידון בערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים שענייננו אינו נמנה עליהם״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מדיניות אחידות הענישה אינה מחייבת זהות ענישה בין נאשמים, והכל לפי הנסיבות

    ״אם כי זו אינה מחייבת זהות ענישה והכל לפי הנסיבות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • חומרת העונש
  • אחידות בענישה
  • גניבת רכב
  • היזק בזדון
  • החזקת כלי פריצה
  • מאסר בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"פ

1335/00

בפני:

כבוד

השופטת ט' שטרסברג-כהן

המבקש:

ג'מאל מסארווה

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו

של

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

מיום

8.2.00 בע"פ 71080/99

שניתן

על ידי כבוד השופטים: ברלינר

המר

וסלומון-צ'רניאק

החלטה

בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק-דינו של בית משפט השלום. הערעור התייחס לגזר הדין שהושת על המבקש בגין גניבת רכב, היזק בזדון, נהיגה ללא רשיון וללא ביטוח והחזקת כלי פריצה. העונש שהוטל עליו הוא 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי והעמדה בפיקוח קצין מבחן במשך שנה וחצי.

בפנינו חוזר המבקש וטוען כי המקרה הוא יוצא דופן. המבקש נגמל מסמים ועלה על דרך המלך ושליחתו למאסר עלולה להחזירו לדרך הפשע ממנה נחלץ במאמץ ניכר. כמו כן, טוען הוא לאי אחידות בענישה שכן עונשו חמור מעונשו של שותפו לעבירה למרות שחלקו קטן יותר והעבירות בהן הורשע פחותות במספר משל שותפו.

שתי טענות אלה הועלו בפני שתי הערכאות ונבדקו על ידן. בית משפט השלום ציין כי לא מצא לעשות הבחנה בין השניים ואילו עשה כזו היתה זו צריכה לפעול לרעת המבקש. בית המשפט המחוזי חזר ובדק נושא זה ולא מצא כי נפגעה מדיניות אחידות הענישה (אם כי זו אינה מחייבת זהות ענישה והכל לפי הנסיבות).

אשר לנושא הגמילה, גם נושא זה נדון נותח והובהר בשתי הערכאות ולא נפל פגם בשיקוליהן.

לבד מכך שחומרת העונש אינה שאלה הראויה להידון בערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים שענייננו אינו נמנה עליהם, אין בבקשה לגופה דבר שיצדיק מתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית. המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב ב22.2.00- עד השעה 10:00.

ניתנה היום, י"ד באדר א' תש"ס

(20.2.00).

ש

ו פ ט ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00013350.

J01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 71080/99

הלכות

  1. 1חומרת העונש אינה שאלה הראויה להידון בערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים
  2. 2מדיניות אחידות הענישה אינה מחייבת זהות ענישה בין נאשמים, והכל לפי הנסיבות