רע"פ 1348/00 סנקנש טללה נ. היועץ המשפטי לממשלה

1.המבקשים הגישו לבית משפט זה בקשה לקביעת שיפוט, מכוח חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969 (להלן: החוק). בבקשה צויין כי המבקש הינו יהודי ואילו המבקשת הינה נוצריה אורתודוכסית. בעת שהבקשה היתה תלויה ועומדת, השלימה המבקשת הליך גיור, ונרשמה כיהודיה על פי פקודת העדה הדתית (המרה). בקשה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לדחיית הבקשה מפאת חוסר סמכות נדחתה.

2.בנסיבות אלה הוריתי, מכוח סמכותי על פי סעיף 2(א) לחוק, כי תתבקש חוות דעתו של בית הדין הרבני. בחוות דעתו של בית הדין הרבני מיום 17.11.2002 נאמר כי "בנסיבות העניין עשוי בית הדין הרבני, לאחר בירור נוסף, לבטל נישואיהם האזרחיים זל"ז או להצריכם להיפרד זמ"ז בג"פ כדמו"י".

3.המבקשים מבקשים כי השיפוט ייקבע לבית המשפט לענייני משפחה. לטענתם, מאחר שנפרדו וחדלו לחיות ביחד זמן רב לפני גיורה של האשה אין כל מקום להצריכם לגט פיטורין. כן נטען, כי קביעת השיפוט לבית המשפט לענייני משפחה, שכבר אישר את הסכם הגירושין ביניהם, תקצר את הזמן ואת ההוצאות הכרוכות בעניין.

4.לאחר שעיינתי בחוות דעתו של בית הדין הרבני הגדול, ובתגובות בני הזוג, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי לקבוע השיפוט בעניין התרת הנישואים של בני הזוג שבפני לבית הדין הרבני. במסגרת שיקול הדעת הנתון לנשיא בית המשפט העליון לצורך קביעת השיפוט לפי החוק, יש להתחשב בשיקולים שונים ובהם, כי הערכאה שתקבע תוכל להתיר את נישואי הצדדים בצורה היעילה ביותר, שתבטיח את אפשרותם להינשא לאחרים על פי הדין הנוהג במדינה, שלא תהיה פגיעה בזכויות של אחד מבני הזוג על ידי ההפניה לאותה ערכאה, שלא ייפגעו ילדי בני הזוג על פי דינם האישי אם יוכרזו נישואי ההורים כבטלים מעיקרם, וכדומה (ראו: פרופ' מ' שאוה, הדין האישי בישראל (תשס"א-2001), עמ' 658). במקרה דנן שני בני הזוג הינם כיום יהודים. סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה". מכאן, שאף אם הצדדים יופנו לבית המשפט לענייני משפחה יהיה עליו להחיל על התרת נישואיהם דין תורה. זאת ועוד, אם הצדדים יבקשו להינשא בישראל בעתיד יחול על נישואיהם, על פי הדין הנוהג במדינה, דין תורה. נוכח שיקולים אלה, נראה כי הערכאה הראויה היא בית הדין הרבני. לא מצאתי בטיעוני הצדדים שיקולים אשר יצדיקו במקרה זה שלא לקבוע השיפוט לבית הדין הרבני.

אשר על כן, הנני קובע בתוקף סמכותי לפי סעיף 1(א) לחוק, כי לבית הדין הרבני האזורי בתל-אביב יהיה שיפוט בעניין התרת הנישואין של בני הזוג טללה.