החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 1348/10 תומר שפירא נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
תעבורה · ביטול פסק דין שניתן בהיעדרבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על סירוב לבטל פסק דין שניתן בהיעדר

המבקש ביקש רשות ערער על דחיית בקשתו לבטל פסק דין שניתן בהיעדרו בעבירת מהירות מופרזת. נקבע כי לא הייתה סיבה מוצדקת להיעדרות, כי יכול היה לבקש דחייה בשל שירותו הצבאי ולא עשה זאת. גם עיוות דין לא נמצא, כי הודה בעת רישום הדו"ח והעונש תואם את הענישה הנוהגת, ולכן הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש הורשע בהיעדרו בנהיגה במהירות של 160 קמ"ש בכביש שבו המותר 90 קמ"ש. נגזרו עליו שבעה חודשי פסילה, פסילה על תנאי וקנס של 1,500 ש"ח. בקשתו לבטל את פסק הדין נדחתה בבית משפט השלום והערעור נדחה במחוזי, והוא טען שלא התייצב בשל שירותו הצבאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבטל פסק דין שניתן בהיעדר נאשם שלא התייצב עקב שירות צבאי לפי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי
  2. 2.האם הרשעה והעונש שהושת בהיעדר מהווים עיוות דין

הלכות

  1. 1

    מי שנעדר מהדיון בשל שירות צבאי, ויכול היה לבקש דחייה ולא עשה זאת, אינו נהנה מסיבה מוצדקת לאי ההתייצבות.

    ״בפניו היתה פתוחה הדרך לעתור לדחיית הדיון, ולדידי אין כלל ספק כי בית המשפט היה נעתר לכך״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לא נגרם עיוות דין, שכן המבקש הודה בעבירה בעת רישום הדו"ח והעונש אינו חורג מרמת הענישה הנוהגת.

    ״בעת רישום הדו"ח הודה המבקש במיוחס לו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נהיגה במהירות מופרזת
  • סעיף 130(ח)
  • עיוות דין
  • סיבה מוצדקת
  • שירותו הצבאי
  • פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

1348/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

תומר שפירא

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי מרכז, בעפ"ת 7563-01-10, מיום 14 בפברואר 2010, שניתן על ידי

השופטת נגה אהד

בשם המבקש:

עו"ד דוד גולן

החלטה

1.

המבקש הורשע, בהעדרו, בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, לאחר שנמצא נוהג במהירות של 160 קמ"ש בכביש בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש בלבד. בעקבות הרשעתו נדון המבקש לשבעה חודשי פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, פסילה על-תנאי וקנס בסך 1,500 ש"ח. המבקש פנה לבית-משפט השלום בבקשה לבטל את פסק-הדין, הואיל ולא עלה בידו להתייצב לדיון עקב שירותו הצבאי, אולם בקשתו נדחתה. ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי מרכז, נדחה.

2.

כעת עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, ולכך אין בידי להיעתר. סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע את סמכותו של בית-המשפט לבטל פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם, ובלבד שההיעדרות נגרמה בשל סיבה מוצדקת או שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. כאמור, טען המבקש כי נעדר מהדיון בבית המשפט לתעבורה עקב שירותו הצבאי. אולם, בפניו היתה פתוחה הדרך לעתור לדחיית הדיון, ולדידי אין כלל ספק כי בית המשפט היה נעתר לכך. מטעמים השמורים עמו בחר המבקש שלא לעשות זאת, ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו. אף הטענה בדבר עיוות דין דינה להידחות. בעת רישום הדו"ח הודה המבקש במיוחס לו (עמ' 4 לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי), ובנסיבות אלו העונש שהושתת עליו אינו חורג לחומרה מרמת הענישה הנוהגת.

נוכח האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' באדר התש"ע (23.02.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מי שנעדר מהדיון בשל שירות צבאי, ויכול היה לבקש דחייה ולא עשה זאת, אינו נהנה מסיבה מוצדקת לאי ההתייצבות.
  2. 2לא נגרם עיוות דין, שכן המבקש הודה בעבירה בעת רישום הדו"ח והעונש אינו חורג מרמת הענישה הנוהגת.