פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט לערעורים פליליים
רע"פ
1350/05 - א'
בפני:
כבוד השופט י' עדיאל
המבקש:
דוד פרץ
נ ג ד
המשיבה:
עיריית בני ברק
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו בעפ"א 80308/04 מיום 18.1.2005 שניתנה על ידי כבוד
השופטת נ' אהד ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת נ' אהד) למחוק ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש, תושב בני ברק, בעניין צו הריסה מינהלי שהוציאה נגדו המשיבה.
2.
ביום 31.10.2004 הוציא ראש עיריית בני ברק צו מינהלי להריסת קירוי מבנים בלתי חוקיים המצויים על גג ביתו של המבקש, המצוי בבני ברק. הלה פנה לאגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים בבקשה לסיוע משפטי בגין הצו האמור. בקשתו נדחתה, ביום 4.11.2004, בנימוק כי עניין מעין זה חורג מתחום טיפולו של האגף.
3.
ביום 14.11.2004 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה ל"עצירת הליך מינהלי של עיריית בני ברק". בגוף הבקשה ביקש כי ימונה לו עורך דין וכי יידחה ביצועו של צו ההריסה המינהלי, "עד שכבוד בית המשפט יכריע בתיק הנ"ל".
ביום 15.11.2004 הגיש המבקש לבית המשפט קמא בקשה נוספת שהוכתרה כ"בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי", בה התבקש בית המשפט לעכב את ביצוע צו ההריסה עד שימונה למבקש עורך דין.
4.
ביום 18.1.2005 התקיים הדיון בבקשותיו של המבקש. החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה במעמד הצדדים, בזו הלשון:
"אין מקום לבקשה זו. בבקשה עותר המבקש לעיכוב ביצוע צו הריסה. יחד עם הבקשה הגיש ערעור ובקשה למינוי עו"ד. אין החלטה של בית משפט לעניינים מקומיים, עליה ניתן לערער. ואין החלטה של בית המשפט המקומי, אותה ניתן לעכב".
נוכח כל זאת, הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה ועל מחיקת הערעור.
בחלוף תקופת מה, נשלחה אל המבקש, ביום 7.2.05, הודעת המשיבה כי ביצוע צו ההריסה המינהלי נקבע ליום 9.2.05 בשעה 8:00.
על רקע כל זאת הוגשה הבקשה שלפניי, לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ולעיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי עד להכרעה בבקשה לרשות ערעור.
5.
דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. כאשר קיבל המבקש לידיו את צו ההריסה המינהלי מיום 31.10.04 הוא פנה, כאמור, לבית המשפט המחוזי. זאת, חרף הוראת סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לפיה הרואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מינהלי רשאי לבקש את ביטולו מבית המשפט העירוני, היינו - בית המשפט לעניינים מקומיים. משמע, בנסיבות אלה, לא היה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בערעורו של המבקש. ואולם, גם כאשר נמחקו הערעור והבקשה מטעם זה, כאמור בהחלטת בית המשפט קמא, בחר המבקש שלא לפנות לערכאה המתאימה, היא בית המשפט לעניינים מינהליים. המבקש אף לא ניצל לשם כך את פרק הזמן שחלף מיום מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי (18.1.2005) עד ליום בו התקבלה ההודעה בדבר ביצוע צו ההריסה המינהלי (7.2.2005). תחת זאת, הגיש בקשתו לבית משפט זה. מטעמים אלה, אינני רואה מקום לשנות מהחלטתו של בית המשפט קמא.
הבקשה לרשות ערעור נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי.
ניתנה היום, כ"ט בשבט תשס"ה
(8.2.2005).
ש
ו פ ט