רע"פ 1361/03 יפים ליסר נ. מדינת ישראל

המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום בחיפה בעבירות של גרימת חבלה חמורה, כניסה למקום מגורים לשם ביצוע פשע ואיומים. לאחר שמיעת הראיות, קיבל בית-משפט השלום את גרסת המתלוננים, לפיה בשני מקרים בשנת 1998, איים המבקש על המתלונן, וכן, תקף את המתלוננים וגרם להם חבלות חמורות בביתם שבחיפה. בית-משפט השלום הרשיע את המבקש בעבירות של איומים וגרימת חבלה חמורה, וגזר עליו עונש של 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר על-תנאי וכן תשלום פיצוי בסך 10,000 ש"ח לכל אחד משני המתלוננים.

המבקש ערער לבית-המשפט המחוזי בחיפה הן על ההרשעה והן על חומרת העונש, ואילו המדינה ערערה על קולת העונש. בית-המשפט המחוזי (השופטים שמואל ברלינר, יצחק דר ואילן שיף) דחה את ערעור המבקש, לאחר שלא ראה להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, אשר התבססו על הערכתה בדבר מהימנות העדים שהופיעו בפניה. הערעורים לעניין העונש נדחו אף הם.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגדרה חזר המבקש ותקף את ממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית. כן ביקש הוא להקל בחומרת עונשו לאור נסיבותיו האישיות.

דין הבקשה – להידחות, שכן היא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו הספציפי של המבקש, והמצדיקה דיון ב"גלגול שלישי". אף טענות כנגד חומרת העונש או קולתו אינן מקימות כשלעצמן עילה לקיום דיון שכזה.

מעבר לדרוש אוסיף, כי אף לגוף העניין לא ראיתי להתערב בקביעות העובדתיות שעל בסיסן הורשע המבקש. גם לעניין חומרת העונש, לא מצאתי כי העונש שהוטל על המבקש חורג ממידת הענישה הראויה.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית איפוא.