רע"פ 1428/04 אמיר נחמני נ. מדינת ישראל

1.בכתב-אישום שהוגש לבית-משפט השלום בחדרה כנגד המבקש וכנגד נאשם נוסף, בן שמחון ויקטור (להלן: בן שמחון ), נטען כי המבקש השכיר לבן שמחון מקום ברח' תרנ"א 59/8 בחדרה למטרת ניהול משחקים והימורים אסורים, וכי במקום נתפסו מכונות ואביזרים שונים לשם הפעלת המשחקים וההימורים האסורים. לאחר שהמבקש הודה בעובדות כתב-האישום, הורשע בעבירה של השכרת מקום בידיעה שישמש למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, לפי סעיף 228 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ), ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס בשיעור 1,500 ₪ והתחייבות עצמית על סך 5,000 ₪ להימנע מלעבור אותה עבירה במשך שנתיים. כמו כן, הורה בית-משפט השלום, בהסכמת הצדדים, על חילוט המוצגים הבאים שנתפסו במקום: בנג (כלי לעישון סמים), שקיות עם קלפים וז'יטונים, מפה אדומה, שולחן המשמש למשחק קלפים ומגש לקלפים. פרט למוצגים אלה, נתפסו במקום מוצגים נוספים אשר חילוטם היה שנוי במחלוקת. במסגרת הבקשה לחילוט, הסכימה המשיבה להחזיר למבקש שניים מתוך מוצגים אלה: מסך טלויזיה ושמונה שיקים, ונותרה מחלוקת לגבי חילוטם של שישה מוצגים: שלוש מכונות מזל, שישה ארגזים למכונות מזל, חוברות של מכונות מזל ומכונת הימורים. המשיבה טענה בהקשר זה כי מוצגים אלה שימשו לביצוע העבירה בה הודה והורשע המבקש, ואילו המבקש טען כי לא הוכח שהמכונות שנתפסו יכולות לשמש או אכן שימשו בפועל למשחקים אסורים, הגרלות או הימורים, כהגדרתם בסעיף 224 לחוק.

2.בהחלטתו בבקשה לחילוט הורה בית-משפט השלום, בהסכמת המשיבה, כאמור, על החזרת מסך הטלויזיה והשיקים לבעליהם, וכן הורה על החזרת הארגזים. אשר ליתר המוצגים שלגביהם לא הושגה בין הצדדים הסכמה על חילוט, קבע בית-המשפט כי "מדובר במכונות מזל והימורים ובתור שכאלה- יש לחלטם". המבקש ערער על גזר-דינו של בית-משפט השלום, ככל שהוא מתייחס לחילוט המוצגים השנויים במחלוקת, וחזר על הטענות לפיהן לא הוכח שהמכונות יכולות לשמש לעריכת משחקים אסורים וכן לא הוכח שנעשה בהן שימוש כזה בפועל. מנגד, טענה המשיבה כי המבקש הודה בעובדות כתב-האישום, לפיהן שימשו המכונות והאביזרים שנמצאו במקום לצורך עריכת משחקים והימורים אסורים. המשיבה הוסיפה וטענה כי המכונות תוארו ברשימת המוצגים כ"מכונות מזל" ו"מכונת הימורים", והצדדים הסכימו כי לא תובאנה ראיות לעניין זה. עוד טענה המשיבה כי על-פי דו"ח התפיסה של המשטרה לא היו המכונות ארוזות ולטענתה, די בכל אלה על-מנת להצדיק את החילוט. בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים מ' לינדנשטראוס, ש' ברלינר וי' דר) אימץ את עמדת המשיבה ודחה את הערעור. בית-המשפט הוסיף כי בנסיבות האמורות, ונוכח הודאתו של המבקש כי השכיר מקום למשחקים והימורים אסורים באמצעות מכונות מזל שנמצאו במקום, וכן נוכח העובדה שהצדדים הסכימו לא להביא ראיות בנוגע לאביזרים ולמכונות שנתפסו, רשאי היה בית-המשפט להניח כי המוצגים שתוארו כ"מכונות מזל" ו"מכונת הימורים" מהווים "מכשירי משחק", לעניין הוראת החילוט שבסעיף 234 לחוק.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בה מלין המבקש על כך שהחלטתו של בית-משפט השלום הייתה בלתי מפורטת ובלתי מנומקת, ובשל כך, לטענתו, היה על בית-המשפט המחוזי להחזיר את הדיון לבית-משפט השלום. המבקש מוסיף כי טענת המשיבה לפיה הודאתו בעובדות כתב-האישום יש בה כדי לבסס עילת חילוט כנגד המכונות שנתפסו במקום, הועלתה לראשונה בערעור ועל כן, לא היה מקום להידרש לה. המבקש שב ומדגיש בהקשר זה כי הודה שנתפסו במקום "מכשירי משחק", ותו לא.

4.דין הבקשה להידחות.

הטענות שמעלה המבקש אינן מגלות שאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה מתן רשות ערעור (רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). מסקנותיו של בית-המשפט המחוזי באשר להיותן של המכונות שנתפסו בנות-חילוט במקרה הנדון, מקובלות עלי, ואיני מוצאת מקום להתערב בהן.

הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע החילוט שהוגשה עמה.