רע"פ 1461/08 רונן גולן נ. מדינת ישראל

בבקשה שבפני עותר המבקש, רונן גולן, להרשות לו לערער על פסק-דינו של בית-משפט השלום בתל-אביב ( כבוד השופטת ז' הדסי-הרמן ), אשר מצאו אשם בגניבה בידי מורשה, וגזר לו ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, תשעה חודשי מאסר על-תנאי וקנס. סיפור המעשה, בתמצית, הוא בסכום של למעלה ממאה אלף ש"ח, שגנב המבקש מחברה בה שימש בעל מניות ומנהל, תוך שימוש בלא היתר בכרטיסי האשראי של החברה ובהמחאותיה, באמצעותם רכש לעצמו ולרעייתו כלי-רכב חדש, מוצרי חשמל וקרמיקה לבית, כרטיסי טיסה ועוד, וכן מימן שהייה בבית-מלון.

בפסק-דין מנומק היטב, דחה בית-המשפט המחוזי בתל-אביב ( כבוד סגני - הנשיא ד' ברלינר וז' המר והשופטת ת' שפי רא ) את ערעורו של המבקש, והותיר על כנה את הכרעתה של הערכאה הדיונית, על ממצאי העובדה וקביעות המהימנות שבה. בפרט נדחו טענות המבקש כי השתמש בכספי החברה בידיעתם וברשותם של בעלי המניות האחרים בה, וכי לא התכוון לשלול כספים אלה לצמיתות. אלא שהמבקש ממאן להשלים עם תוצאה זו, ואת בקשתו הוא תומך בטענה הכללית כי הותרתו של פסק-הדין בענינו על כנו, תוביל להרשעתו של אדם חף מפשע. להוכחת טענתו, תוקף המבקש את הבסיס העובדתי עליו נשען פסק-הדין, ואת חציו הוא מכוון – בהרחבה יתרה – בעיקר כלפי עדותם של שניים מעדי התביעה.

איני רואה מקום להידרש לטענותיו של המבקש, באשר כולן הן טענות פרטניות אשר נבחנו בידי שתי ערכאות, ובכך די. חזקה על בא-כוחו המלומד של המבקש, עורך-הדין א' רופא, כי מוכרת ונהירה לו ההלכה הידועה לפיה בהיעדר סוגיה כללית, המשליכה על עניינם של אחרים זולת שולחו או נחוצה לפיתוחו של המשפט, לא יהא, ככלל, מקום להיעתר לבקשות למתן רשות ערעור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982). כפי שציינתי, עניינו של המבקש נבחן לעומקו בידי שתי ערכאות קמא, ואין כל עילה לשוב ולהידרש לו בשלישית.

הבקשה נדחית.