החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 1462/00 משה שפירא נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הזמנה תכופה לדין בעבירות תעבורהבקשת רשות ערעור שני על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על הרשעה ועונש בבית משפט לתעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש הורשע בבית משפט לתעבורה על פי הודאתו, לאחר משפט שנערך כ-36 שעות אחרי מסירת ההזמנה לדין. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו, בקבעו כי הזמנה תכופה מותרת לפי תקנה 44 ואין בה עיוות דין. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור שני, בקבעו כי לא הוצבע על עיוות דין וכי אין מקום להתיר ערעור שני.

העובדות

המבקש קיבל הזמנה לדין בגין נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, ובתוך כ-36 שעות הורשע על פי הודאתו בבית המשפט לתעבורה. נגזרו עליו פסילה בפועל של 12 חודשים, מאסר על תנאי וקנס, לאחר שנשקלו הרשעות קודמות בעבירות דומות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם סמיכות הזמנים בין המצאת ההזמנה לדין למועד הדיון מהווה עיוות דין המצדיק ביטול הרשעה והחזרת הדיון?
  2. 2.האם יש להתיר ערעור שני בשל טענות לקולת העונש ונסיבות אישיות?

הלכות

  1. 1

    הרשעה על פי הודאה לאחר כ-36 שעות בין המסירה למשפט אינה מעידה על עיוות דין, ולכן אין מקום להתערבות בית המשפט העליון או להתיר ערעור שני.

    ״בנסיבות אלה, ולאור תקנה 44 הנ"ל, לא הצביע המבקש על עיוות-דין שנגרם לו,״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הזמנה תכופה
  • הזמנה לדין
  • עיוות דין
  • ערעור שני
  • נהיגה ללא ביטוח

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"פ

1462/00

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המ

בקש:

משה שפירא

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על

פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 1.2.2000 בע"פ 519/00, שניתן על-ידי

כבוד סגן-הנשיא מ' בן-דוד

החלטה

בתאריך 23.11.99 בשעה 19:30 קיבל המבקש הזמנה לדין, בה הואשם בנהיגה ללא רשיון-נהיגה וללא ביטוח.

בדיון שהתקיים בבוקרו של יום 25.11.99, הרשיע בית-המשפט לתעבורה בנצרת את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות אלו. לאחר שעמד בית-המשפט על שלוש הרשעות נוספות של המבקש, בעבירות דומות, במהלך 10 השנים האחרונות, גזר עליו פסילת רשיון-נהיגה בפועל ל12- חודשים, שנת מאסר על-תנאי, וקנס בסך 1,500 ש"ח.

בערעורו בפני בית-המשפט המחוזי טען המבקש, כי עקב סמיכות הזמנים בין המצאת ההזמנה לדין לבין מועד הדיון, נגרם לו עיוות דין, ולפיכך יש לבטל את פסק-דינו של בית-המשפט לתעבורה, ולהחזיר אליו את הדיון. לחלופין טען המבקש בערעורו לנסיבות אישיות אשר יש בהן, לטענתו, כדי להביא להקלה בעונשו.

בית-המשפט המחוזי (סגן הנשיא מנחם בן-דוד) דחה את ערעורו של המבקש, בקבעו כי בעבירות בהן הואשם המבקש, ניתן לקיים את המשפט סמוך לאחר המצאת ההזמנה לדין, וזאת בהתאם להסדר הקבוע בתקנה 44 לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד1974- - "הזמנה תכופה". כן ציין בית-המשפט המחוזי, כי אף לגופו של עניין, לא נגרם למבקש עיוות-דין בשל סמיכות הזמנים, וממילא, בשים-לב למהות העבירות בהן הואשם, ולהרשעותיו הקודמות בעבירות דומות, העונש שהושת על המבקש אינו חמור.

מכאן הבקשה שבפניי, בגדרה חזר המבקש על טענותיו, כפי שהועלו בפני בית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות.

בית-המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש על-פי הודאתו, וזאת לאחר שחלפו כ36- שעות בין מסירת ההזמנה לדין לבין מועד המשפט. בנסיבות אלה, ולאור תקנה 44 הנ"ל, לא הצביע המבקש על עיוות-דין שנגרם לו, המצדיק את התערבותו של בית-משפט זה, ואיני מוצאת מקום להתיר למבקש הגשת ערעור שני בעניינו.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' באדר ב תש"ס (15.3.2000).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00014620.

L02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 519/00

הלכות

  1. 1הרשעה על פי הודאה לאחר כ-36 שעות בין המסירה למשפט אינה מעידה על עיוות דין, ולכן אין מקום להתערבות בית המשפט העליון או להתיר ערעור שני.