פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
152/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
עו"ד שי גלילי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - עיריית תל אביב
בקשת
רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.12.07 בעפ"א
80273/07 שניתן על-ידי כבוד השופטת י' שיצר
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד עמית אופק
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו (ח 684/06) בגין עבירה של חניית רכב על המדרכה, לפי סעיף 6(ד)(2א) לחוק עזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ד–1983. (להלן חוק עזר לתל-אביב-יפו).
לפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 24.1.2007 החנה המבקש את רכבו ברחוב דיזינגוף בתל-אביב על המדרכה, וזאת בניגוד לסעיף 6(ד)(2א) לחוק עזר לתל-אביב-יפו.
ביום 27.11.2007 הרשיע בית משפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' רוטנברג ) את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב התביעה וגזר עליו קנס בסך של 600 ש"ח או 6 ימי מאסר תמורתו.
על גזר דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, (עפ"א 80273/07).
בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' שיצר ) דחה את הערעור.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר בגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט עת בחר להרשיעו למרות שלא הובאה כל ראיה, ביחס לכך שמקום החניה המיוחס לו מהווה מדרכה.
מנגד טוענת המשיבה כי בקשת רשות הערעור אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית והמבקש לא מצביע על עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות
הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית, ניתנת במקרים חריגים בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. בענייננו, קבע בית משפט השלום כי במכלול הנסיבות די באמור בדו"ח ובעדותו של הפקח כדי להרים את הנטל על המשיבה להוכיח את טענתה כי הרכב חנה על המדרכה. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים אשר נקבעו על ידי הערכה הדיונית אלא במקרים חריגים, בהם קביעותיה של הערכאה הדיונית הינן מוטעות או בלתי סבירות (ראו רע"פ 6084/02 סטניסלב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.10.2006)). על אף הוראתה של הלכה זו, נדרש בית המשפט המחוזי לטענותיו אלו של המבקש ודחה אותן לגופן. בנסיבות אלה לא מצאתי כי יש מקום להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.
ניתנה היום, כ"ב באייר התשס"ח (27.5.2008).
ש ו פ ט