פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 1528/20
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקש:
יאיר ביבאס
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.02.2020 בעפ"ג 7651-11-19
מיום 4.2.2020 שניתן על ידי כב' השופטים י' שפסר (סג"נ), ש' בורנשטין, ה'
סילש
בשם המבקש:
עו"ד אילן אזולאי
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד (כב' השופטים י' שפסר (סג"נ), ש' בורנשטין , ה' סילש ) בעפ"ג 7651-11-19 מיום 4.2.2020 שדחה את ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט ד' קלייטמן ) בת"פ 10885-10-16.
רקע והליכים קודמים
1.
נגד המבקש הוגש לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום שייחס לו ביצוע עבירות של העלבת עובד ציבור (שתי עבירות) לפי סעיף 288 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); תקיפת עובד ציבור עבירה לפי סעיף 382א(ב)(1) לחוק העונשין; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
במהלך שמיעת הראיות וליתר דיוק בעת עדותו של המבקש הוא הוזהר על ידי בית המשפט בהתאם לסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ), משלנוכח העדויות שהוצגו לפני בית המשפט עלה חשד לביצוע עבירה של הפרעה לעובד ציבור במילוי תפקידו, וכי עליו להיערך להתגונן מפני אשמה זו. לאחר הפסקה שניתנה למבקש על פי בקשת בא כוחו ולאחר שהוסברה לו משמעות דברי בית המשפט, חזר המבקש לדוכן העדים והשלים את עדותו.
בתום שמיעת הראיות החליט בית משפט השלום לזכות את המבקש מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אך הרשיעו בעבירה של הפרעה לעובד ציבור לפי סעיף 288א לחוק העונשין.
לאחר שמיעת טענות הצדדים וקבלת תסקיר מבחן שהמליץ על ביטול ההרשעה, נעתר בית המשפט לבקשתם המשותפת והמוסכמת של באי כוח הצדדים והורה על ביטול הרשעתו של המבקש, והסתפק בחיוב המשיב בביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות.
ההליך בבית המשפט המחוזי
2.
המבקש לא השלים עם תוצאת פסק הדין והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בו ביקש לזכותו מביצוע עבירה של הפרעה לעובד ציבור לפי סעיף 288א לחוק העונשין. בתמצית נטען כי לא היה מקום להרשיע את המבקש בעבירה שלא יוחסה לו בכתב האישום עת התביעה בחרה שלא להעמידו לדין בגין עבירה זו; כי אזהרתו של המבקש ניתנה בשלב מתקדם של ההליך בעיצומה של החקירה הנגדית ולאחר שגרסת המבקש נמסרה באופן מפורט לבית המשפט, כך שלא היה בידו סיפק להתגונן כראוי מפני אשמה זו. עוד נטען שגם לגופו של ענין לא הונחה תשתית ראייתית מספקת להרשעה ולא הוכח היסוד הנפשי בעבירה של הפרעה לעובד ציבור.
בית המשפט המחוזי לא נדרש לתגובת המשיבה ודחה את הערעור בקבעו כך: "דעתנו היא כי לא יכול להיות ספק שמעשים אלה המאושרים אף על ידי המערער עצמו מהווים עבירה של הפרעה לעובד ציבור במילוי תפקידו על פי דין ועל כן אין כל יסוד לטענה להיעדר קיומה של תשתית עובדתית ראייתית להרשעה". עוד קבע כי לא נפלה שגגה מלפני בית המשפט השלום בעשותו שימוש בהוראת סעיף 184 לחסד"פ וכי למבקש ניתנה הזדמנות נאותה להתגונן. יתירה מכך, הרשעתו של המבקש התבססה על "אישורו של המערער לעובדות המשמשות יסוד לקביעה כי ביצע את העבירה עולות מעדותו שלו שנמסרה גם לאחר האזהרה".
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המערער בקשה למתן רשות ערעור, היא הבקשה המונחת לפניי.
בקשת רשות הערעור
3.
טענתו העיקרית של המבקש "האם ראוי לעשות שימוש בסעיף 184 [...] ולהרשיע את הנאשם [...] בעבירה שאילו הייתה מובאת בפני התביעה במועד הגשת כתב האישום, כתב האישום לא היה מוגש בשל חוסר עניין לציבור, ולחלופין, לכל היותר לסיימם בהסדר מותנה. ולענייננו – מקום בו בית המשפט מקבל את מלוא עדותו של המבקש בבית המשפט קמא האם ראוי היה להרשיעו בעבירה שהתביעה אף לא ייחסה לו".
דיון והכרעה
4.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בהודעת הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי ובפסקי הדין שניתנו על ידי הערכאות קמא, לא מצאתי להיעתר לבקשה.
הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לב(3) 123 (1982)), או במקרים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 7429/19 לוי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה עיריית תל אביב-יפו (17.11.2019); רע"פ 641/19 מילר נ' מדינת ישראל
(10.4.2019)). על אף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, אין הדבר כך. יתירה מכך, טענתו העיקרית של המבקש בבקשה שלפניי לפיה אילו ביקשה התביעה להעמיד את המבקש לדין בעבירה של הפרעה לעובד ציבור ייתכן שההליך היה מסתיים בסגירת התיק או בהסדר מותנה, מעולם לא עלתה בפני הערכאות קמא, ומשכך לא זכתה להתייחסותן כלל. אין זה מדרכה של ערכאת ערעור, ומקל וחומר בגלגול שלישי, לדון ולהכריע בסוגיות המובאות לפניה לראשונה . מטעם זה אינני מוצא להידרש לטענה זו כלל ועיקר.
לא מצאתי להתייחס לטענתו הנוספת של המבקש שמא בנסיבות ענייננו לא היה ראוי להרשיעו בעבירה שהתביעה מלכתחילה בחרה שלא להאשימו בביצועה, משטענה זו זכתה למענה הולם, המקובל עליי, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. מעבר לנדרש ולגופו של עניין ייאמר כי לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלותו של בית משפט השלום שפעל על פי הוראות הדין, הזהיר את המבקש בעיתוי הנכון, ואף אפשר לו התייעצות עם בא כוחו במהלך חקירתו הנגדית.
לאור כל האמור, לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור והבקשה נדחית.
ניתנה
היום, כ"ט באדר התש"פ (25.3.2020).
ש ו פ ט