החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 1529-23 רע"פ 1529-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין פלילי · דחיית ריצוי עונש מאסר לצורך הגשת בקשה למשפט חוזרבקשה לדחיית מועד ריצוי עונש מאסר בבית המשפט העליון

המבקש, שהורשע על פי הודאתו בעבירות איומים ותקיפה של בת זוג, ביקש לדחות את ריצוי עונש המאסר לצורך הגשת בקשה למשפט חוזר. בית המשפט העליון קבע כי עילה זו אינה מוכרת בדין, וכי טעמי המבקש אינם ברורים לאור אי-חזרתו מהודאתו בשלבים הקודמים. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות איומים ותקיפה של בת זוג. ערעורו על חומרת העונש נדחה, ובקשתו למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה. לאחר מכן ביקש דחיית ריצוי עונש מאסר של 60 ימים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על דחיית מועד ריצוי עונש מאסר לצורך התארגנות להגשת בקשה למשפט חוזר?

הלכות

  1. 1

    עילה של התארגנות להגשת בקשה למשפט חוזר אינה מוכרת בדין ואינה מצדיקה דחיית ריצוי עונש מאסר.

    ״ברם, עילה שכזו לא מוכרת בדין, ולבטח אין בה כדי להצדיק דחיית ריצוי עונש מאסר לתקופה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות המבקש לא הועלו בזמן לאורך ההליך, והוא לא ביקש לחזור בו מהודאתו בשלבים הקודמים, ולכן טעמיו למשפט חוזר אינם ברורים.

    ״לא זו בלבד שהמבקש לא ביקש לחזור בו מהודאתו בטרם מתן הכרעת הדין; בטרם מתן גזר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דחיית מועד ריצוי עונש
  • משפט חוזר
  • הסדר טיעון
  • איומים
  • תקיפה הגורמת חבלה של ממש
  • בת זוג
  • רשות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק רע"פ 1529/23

בבית המשפט העליון

רע"פ 1529/23

לפני:

כבוד השופט ח' כבוב

המבקש:

אבנר שמלה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע

גזר דינו של בית המשפט השלום בנתניה (כב' השופט ג' אבנון) בת"פ 9522-09-20

מיום 03.04.2022

בשם המבקש:

עו"ד דוד פאל

החלטה

1.המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); תקיפה הגורמת חבלה של ממש בבת זוג, לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק; ותקיפה סתם של בת זוג, לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק.

2.ביום 28.12.2021, הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו של המבקש, ממנו עלה כי המבקש כפר לפני שירות המבחן בעובדות כתב האישום הנוגעות לאלימות ואיומים מצדו כלפי המתלוננת – וזאת על אף שהתסקיר נערך לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום בבית המשפט. לאחר כפירה זו, בהמשך ההליך בבית משפט השלום – לא עתר עוד המבקש לחזרה מהודאתו, אלא אך ביקש להפנותו פעם נוספת לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר משלים, בקשה שנדחתה.

3.ביום 22.03.2022, נגזר דינו של המבקש, ויודגש – גם בטיעוניו לעונש, לא עתר המבקש לחזור בו מהודאתו, ולא כפר באשמתו. המבקש ערער על גזר דינו לבית המשפט המחוזי, ערעור שנסוב כולו על חומרת העונש, מבלי לעתור לחזרה בו מהודאתו, וערעור זה נדחה.

4.המבקש הגיש לבית משפט זה בקשה למתן רשות ערעור, בה העלה לראשונה טענה הנוגעת להכרעת דינו – עת התברר לו שנפלה שגיאה בכתב האישום המתוקן, בכל הנוגע למועד אירוע האלימות המתואר; וכי המבקש אינו דובר עברית וכי המתורגמנים אשר נכחו במהלך הדיונים לא ביצעו עבודתם בצורה איכותית. לפיכך, לשיטתו, נפגעה יכולתו למצות את מלוא זכויותיו. בהתאם לכל אלה, עתר המבקש לביטול הרשעתו, ולהשבת הדיון בעניינו לבית משפט השלום.

בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 15.03.2023.

5.עתה, כחודש ימים לאחר מתן החלטתי, עותר המבקש לדחיית מועד ריצוי עונשו, "לצורך התארגנות להגשת בקשה למשפט חוזר".

6.ברם, עילה שכזו לא מוכרת בדין, ולבטח אין בה כדי להצדיק דחיית ריצוי עונש מאסר לתקופה של 60 ימים, לאחר שלמבקש היה את יומו בכל ערכאות בית המשפט, ומשהחלטתי ניתנה לפני כמעט חודש ימים. כך או אחרת, בית משפט זה סיים את מלאכתו וקם מכיסאו; ויודגש, כי החלטתי מיום 15.03.2023 נוגעת בעיקרה לאותן הטענות המועלות עתה.

7.לא זו אף זו ומבלי לטעת מסמרות, טעמי המבקש למשפט חוזר – אינם ברורים. זאת, בשים לב, בין היתר, לכך שהמבקש הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שהתקבל בעודו מיוצג. לא זו בלבד שהמבקש לא ביקש לחזור בו מהודאתו בטרם מתן הכרעת הדין; בטרם מתן גזר הדין, במסגרת ערעורו לפני בית המשפט המחוזי, או בבקשתו למתן רשות ערעור.

8.הבקשה נדחית בזאת.

ניתנה היום, כ'

בניסן התשפ"ג (11.4.2023).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

הלכות

  1. 1עילה של התארגנות להגשת בקשה למשפט חוזר אינה מוכרת בדין ואינה מצדיקה דחיית ריצוי עונש מאסר.
  2. 2טענות המבקש לא הועלו בזמן לאורך ההליך, והוא לא ביקש לחזור בו מהודאתו בשלבים הקודמים, ולכן טעמיו למשפט חוזר אינם ברורים.