רע"פ 1557/99 הייב דאהר נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר דחה את ערעורו של המבקש על העונש שגזר עליו בית משפט השלום בטבריה.

המבקש הורשע בבית משפט השלום בטבריה, יחד עם 6 אחרים, בעבירה של חבלה במזיד ברכב. בית משפט השלום גזר על המבקש עונש של 60 ימי מאסר בפועל ו- 60 חודשי מאסר על תנאי למשך 30 חודשים. כן הורה בית המשפט על הפעלת מאסר על תנאי של 60 יום, אשר היה תלוי כנגד המבקש בגין הרשעתו בעבירה קודמת, באופן שמחצית מהמאסר האמור יחפוף למאסר בפועל שנגזר על המערער בתיק דנן.

ערעורו של המבקש על חומרת העונש נדחה על ידי בית המשפט המחוזי.

דין הבקשה למתן רשות ערעור להדחות. ככלל, אין בית משפט זה נוהג להיעתר לבקשות רשות לערעור נוסף על חומרת העונש, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. במקרה שלפנינו, ציינו הערכאות קמא בגדר שיקוליהן בגזירת דינו של המבקש, את העובדה כי העבירה בה הורשע המבקש בוצעה פחות מחודשיים לאחר שהמבקש הורשע בעבירה מסוג דומה, וכן את חומרת נסיבות ביצוע העבירה, שבוצעה בחבורה, בעת שברכב שהו בני אדם אשר היו עלולים להיפגע, ועל רקע סכסוך מתמשך בין משפחות המתלוננים והמבקש. בשיקולים אלה, ובמשקל שניתן להם על ידי ערכאות קמא בגזירת דינו של המבקש, אין למצוא פגם המצדיק מתן רשות לערעור נוסף.

אשר על כן הבקשה נדחית.