רע"פ 1618/08 פהמי לדאוי נ. יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה

1.בצו מנהלי, שהוצא מכוח סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, הורה המשיב על הריסתו של מבנה, שבנה המבקש בעיר קלאנסוה. בעקבות כך פנה המבקש לבית-המשפט השלום בנתניה וביקש את ביטול הצו, ולחלופין, כי יומר בצו מנהלי להפסקת העבודה. אף שהמבקש לא הכחיש כי ביצע את עבודת הבנייה בלא היתר, הוא טען כי הליכי התכנון בעיר מתעכבים זמן ממושך, והוא החל בבנייה מתוך אמונה כי יהא ניתן להכשירה בעתיר. עוד טען, כי צו ההריסה המנהלי הינו פגום מעיקרו, שכן הוא הוצא מבלי שנערכה היוועצות כחוק והתבסס על תצהיר מוטעה. בית-משפט השלום דחה את הבקשה בקובעו כי הצו הוצא כדין, והיה חיוני למניעת קביעתן של עובדות בשטח בידי המבקש.

2.המבקש ערער על החלטתו של בית משפט השלום בפני בית-המשפט המחוזי מרכז, תוך שהוא שה ומעלה את הטענות שהעלה בפני הערכאה הדיונית. כמו כן, עתר המבקש להגיש ראיה נוספת - אסופת מכתבים מאת ראש העירייה ומהנדס העירייה, מהם עולה כי המבנה נושא הדיון תאם את תוכנית העיר שבאותה העת אושרה להפקדה. בית-המשפט המחוזי, בפסק-דין ארוך וממצה, דחה את טענות המבקש אחת לאחת, וקבע כי הדין מחייב להותיר את צו ההריסה על כנו. באשר לראיה החדשה, נקבע כי אין לה נפקות כלשהי, הואיל והחתומים על אותם מכתבים אינם חברים בגוף התכנוני האחראי על המקרקעין עליהם הוקם המבנה. עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי גם על פי האמור במכתבים לא ניתן לומר כי ההיתר מצוי בהישג ידו של המבקש.

3.את הבקשה שבפני, בה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, הוא מייחד לשני עניינים: הראשו ן, כי הצו בטל מאחר שהוצא מבלי שהיה בפני המשיב מידע מקיף על אודות המצב התכנוני בעיר; השני , כי נוכח העובדה שהמשיב לא פעל במשך שנים רבות לאישור תכנית מתאר ראויה, לא היה זה צודק למנוע מן המבקש לבנות את שבנה.

4.דין הבקשה להידחות. הלכה מושרשת היא כי רשות לערער יוחדה למקרים המעוררים שאלה בעלת השלכות כלליות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982 )). ניסיונו של המבקש לשוות לטענותיו אצטלה משפטית, לא יצלח, הואיל ולמעשה מדובר בעתירה להביא לליבון שלישי של עניינו, לאחר ששתי ערכאות עסקו בכך בהרחבה. כך או כך, היעדרה של תוכנית מתאר אינה מהווה צידוק לעשיית דין עצמית ובנייה בלא היתר. יתרה מכך, העילות לביקורת שיפוטית על הוצאתם של צווי הריסה בידי רשויות התכנון הן מוגבלות, ואף לא אחת מהן התקיימה במקרה הנוכחי (השוו 10992/07 סרחאן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים (טרם פורסם, 13.1.08))..

נוכח האמור, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצועו של צו ההריסה.