פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1627/04
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
ג'מאל עמאש
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 29.1.04,
בתיק ע"פ 3469/03, שניתן על ידי כבוד השופטים: י' גריל, א' רזי, א' שייף
בשם המבקש: עו"ד בדר
אלדין אגבאריה
החלטה
במהלך שנת 1996 הוגש לבית משפט השלום בחדרה, כתב אישום נגד המבקש, ג'מאל עמאש, בו יוחסו לו עבירות של הסגת גבול וחבלה חמורה, לפי סעיפים 447(א) וסעיף 334 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). בתאריך 12.1.99 זיכה בית המשפט את המבקש מהעבירות שיוחסו לו, ועל פסק הדין לא הוגש ערעור.
בעקבות הזיכוי הגיש המבקש לבית המשפט בקשה לפסוק לו הוצאות הגנתו מכוח סעיף 80 לחוק העונשין. את הבקשה הזו דחה בית המשפט, לאחר שמצא כי "אין להצביע על כל התרשלות מצד התביעה בהגשת כתב האישום. היה לה יסוד מבוסס להגשת כתב האישום ואף היו ראיות מספיקות, ואם ביהמ"ש היה נותן אימון בהן, בוודאי שהנאשם היה מורשע" (ראו עמוד 2 להחלטה).
על החלטה זו ערער המבקש בפני בית המשפט המחוזי, אולם ערעורו נדחה. בית המשפט קבע כי "לא שוכנעו, כערכאת ערעור, כי לא היה יסוד להאשמה הן משום שאנו מייחסים משקל רב לקביעות ביהמ"ש קמא והן בשל כך שעל מנת להוכיח כי לא היה יסוד סביר להאשמה, על הסנגורים לשכנע כי יסוד ההאשמה היה רעוע או כי מדובר במצב קיצוני של אי סבירות בולטת " (ראו עמוד 3 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ההדגשה במקור).
המבקש עותר להביא את עניינו בפני ערכאת ערעור שנייה, אולם לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, נחה דעתי כי דינה להידחות. הלכה היא, כי ערעור בגלגול נוסף נועד ללבן שאלות משפטיות בעלות השלכה כללית, והמקרה הנוכחי אינו מעורר שאלה מסוג זה. השגותיו של המבקש מכוונות כולן לעניינו הפרטני, אשר כולן נבחנו לגופן בערכאות קמא ונדחו. מעבר לנדרש אוסיף, כי אף לגופן אין בהשגות המבקש ממש.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ז' באדר תשס"ד
(29.2.2004).
ש
ו פ ט