רע"פ 1648/06 חנן רייזלר נ. מדינת ישראל

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין שהוטל על המבקש על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"פ 71139/04 וע"פ 71166/06 מיום 30.1.2006.

2.ביום 24.3.2004 הורשע המבקש בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת נ' לידסקי) בגין אי הגשה במועד של דו"ח מתוך כוונה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 117(א)(6) וסעיף 119 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ); הוצאת חשבוניות מס מבלי לשלם במועד את המס הכלול בהן בכוונה להתחמק מתשלום, עבירות על סעיף 117(ב) יחד עם סעיף 117(א)(14) וסעיף 119 לחוק מע"מ; הוצאת חשבוניות מס מבלי שעשו עסקה לגביהן, עבירות על סעיף 117(ב)(ד) וסעיף 119 לחוק מע"מ; אי רישום במע"מ, עבירות על סעיף 117(ב) יחד עם סעיף 117(א)(4), בקשר לסעיף 52 לחוק מע"מ ותקנה 2 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), תשל"ז-1976; אי-הגשת דו"חות מע"מ במועד מתוך כוונה להתחמק מתשלום המס, עבירות על סעיף 117(א)(6) יחד עם סעיף 117(ה), בקשר עם סעיף 67 ו-88 לחוק מע"מ ובקשר עם תקנה 20 ו-23 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ז-1976 ואי הוצאת 50 חשבוניות מס שחייב היה להוציאן בכוונה להתחמק מתשלום מס, עבירות על סעיף 117(ב) יחד עם סעיף 117(א)(13) ובקשר לסעיף 45 ו-48 לחוק מס ערך מוסף. כמו כן הורשע המבקש בעבירות שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, עבירות על סעיפים 220(5) לפקודת מס הכנסה; שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 220 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); התחזות לבעל סמכות, עבירה לפי סעיף 441 לחוק העונשין וזיוף מסמך, עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין.

3.בגין עבירות אלו גזר בית-משפט השלום על המבקש, בתאריך 5.5.2004, עונש של חמישה-עשר חודשי מאסר בפועל, שנים-עשר חודשי מאסר על-תנאי לתקופה של שלוש שנים בגין עבירות מסוימות ושישה חודשי מאסר על-תנאי לתקופה של שלוש שנים בגין עבירות אחרות וכן קנס בסך של 150,000 ש"ח או שבעה חודשי מאסר תחתיו.

4.על הכרעת הדין של בית-משפט השלום הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"פ 71139/04). כמו-כן, על גזר הדין של בית-משפט השלום הגישה המשיבה ערעור (ע"פ 71166/04), גם הוא לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

5.בפסק-דינו מיום 30.1.2006 דחה בית-המשפט המחוזי (כב' סגנית-הנשיא ד' ברלינר וכב' השופטים ז' המר ו-י' שיצר) את ערעור המבקש וקיבל חלקית את ערעור המשיבה בתקנו את הקנס שהושת על המבקש לסך של 500,000 ש"ח או 20 חודשי מאסר תחתיו.

6.על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה ובמסגרתו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין, היא הבקשה שבפני, וזאת עד למתן פסק-דין בערעור.

7.בא-כוח המבקש טוען, כי המבקש אמנם ויתר על אזרחותו הישראלית, אך יש לו אישה ושני ילדים ומרכז חייו כיום נטוע היטב בישראל. המבקש לא החמיץ ישיבה אחת של בית-המשפט. כמו-כן טוען בא-כוח המבקש כי המבקש הפקיד ערבויות מתאימות וכי אי-עיכוב עונש המאסר עלול לגרום למבקש נזק בלתי הפיך. באשר לקנס, טוען בא-כוח המבקש, כי אין למבקש יכולת לעבוד ולפרנס עצמו בארץ, זאת משום שהינו במעמד של תייר, ללא אשרת עבודה. אדם שאינו עובד אינו יכול לשלם קנסות ועל-כן במצב עניינים זה, אליבא דבא-כוח המבקש, הרי שמשמעות אי-עיכוב ביצוע הקנס הינו מאסר מיידי של המבקש.

8.מנגד, מבקש בא-כוח המשיבה לדחות את הבקשה, לאור חומרתן היתרה של העבירות בהן הורשע המבקש ולאור העובדה, כי בקשת רשות הערעור דנה בנושאים עובדתיים בלבד ועל-כן, לטעמו, אין לה סיכוי להתקבל. בנוגע לעיכוב תשלום הקנס, טוען בא-כוח המשיבה, כי הכלל הוא, שאין מעכבים ביצוע תשלום קנסות שהוטלו במסגרת גזר-הדין, גם אם תמורתו יחויב המבקש במאסר וזאת בשל חשיבות תשלום הקנס המוטל כחלק מרכזי מגזר דין והאינטרס הציבורי המצדיק את תשלומו המיידי ללא דיחוי, במיוחד בעבירות השתמטות מתשלום מס, בהן הורשע המבקש.

9.לאחר שעיינתי בבקשה ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לקבל את הבקשה באופן חלקי, כאמור להלן.

10.בענייננו, העבירות בהן הורשע המבקש הינן עבירות כלכליות חמורות ולפיהן אף נגזר בהתאם עונשו החמור, אך יחד עם זאת ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש, הגעתי למסקנה, כי יש מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. באשר לבקשה לעכב את תשלום הקנס, לא מצאתי מקום להיעתר לה.

11.אשר-על-כן, אני מעכב בזה את ביצוע עונש המאסר אשר הוטל על המבקש בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בת.פ 3886/95 ובת.פ 1427/99 מיום 5.5.2004 וזאת עד למתן החלטה בבקשה למתן רשות ערעור, ואילו הבקשה לעיכוב תשלום הקנס נדחית בזה.