רע"פ 1659/00 שלמה נגר נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-משפט השלום, על-פי הודאתו, בעבירה של גניבה. לבקשתו, צורפו לפסק-דין זה שלושה תיקים נוספים, שהיו תלויים ועומדים נגדו בגין עבירות של איומים, הפרת צו, הפרת הוראה חוקית והחזקת סם מסוג הירואין לצריכה עצמית.

בית-משפט השלום הפעיל מאסר על-תנאי בן 15 חודשים שהוטל על המבקש. כן נגזרו על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל - מהם שלושה חודשים במצטבר לתקופת התנאי שהופעלה, ותשעה חודשים בחופף לה (להלן: המאסר הראשון) וכן שמונה חודשי מאסר על-תנאי.

בתיק אחר שנדון בפני בית-משפט השלום, הורשע המבקש על-פי הודאתו, ובעקבות איחוד אישומים, ב31- עבירות של התפרצות, גניבה, שימוש ברכב ללא רשות וללא רשיון וביטוח, החזקת סם לשימוש עצמי, תקיפה ואיומים.

בית-משפט השלום גזר על המבקש 24 חודשי מאסר בפועל, מהם 12 חודשים במצטבר למאסר הראשון ו12- חודשים בחופף לו.

המבקש ערער לבית-המשפט המחוזי על חומרת העונשים שנגזרו עליו, בטענו כי הם חורגים מתחום העונשים המקובל בגין העבירות בהן הורשע. בית-המשפט המחוזי (השופטים דבורה ברלינר, אברהם בייזר וזאב המר) דחה את ערעורו של המבקש וציין, כי בית-משפט השלום נהג בו במתינות בכל אחד משני התיקים בהם הועמד לדין.

מכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה חזר המבקש על טענותיו, כפי שהועלו בפני בית-המשפט המחוזי.

בבקשה זו אין ממש.

העונשים שהוטלו על המבקש אינם חורגים מתחום העונשים המקובל בגין העבירות בהן הורשע, ואין מקום להתיר למבקש הגשת ערעור שני בעניינו.

הבקשה, אפוא, נדחית.