רע"פ 1660/00 מדלר ולרי נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-משפט השלום, על-פי הודאתו, בעבירות של מעשה מגונה בנסיבות אינוס, השגת-גבול, היזק בזדון ואיומים.

בתסקיר שהוגש לבית-משפט השלום על-ידי שירות-המבחן, תואר המבקש כמי שאינו לוקח אחריות למעשיו, ואינו רואה כל בעיה בהתמכרותו לטיפה המרה. בית-משפט השלום גזר על המבקש שלוש שנות מאסר בפועל ושנת מאסר על-תנאי. כן הורה בית-המשפט, שקבע כי המבקש מהווה סכנה כשבידיו רשיון-נהיגה, על פסילת רשיונו למשך שלוש שנים מתום ריצוי המאסר בפועל.

המבקש ערער לבית-המשפט המחוזי על חומרת העונש, בטענו כי העונש חורג מתחום העונשים המקובל בגין העבירות בהן הורשע, ולאור נסיבותיו האישיות הקשות.

בית-המשפט המחוזי (השופטים יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין) קיבל את הערעור בחלקו, ביטל את פסילת רשיון-הנהיגה והותיר על-כנם את עונשי המאסר.

עתה, פנה המבקש לבית-משפט זה בבקשת רשות לערער, בגדרה מבקש הוא להמשיך ולהקל בעונשו, וזאת מן הטעמים שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות.

העונש שנגזר על המבקש אינו חורג מתחום העונשים המקובל בגין העבירות החמורות בהן הודה, במיוחד לאור תסקיר-המבחן האמור, ואין מקום להתיר למבקש הגשת ערעור שני בעניינו.

הבקשה, אפוא, נדחית.