פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1673/04
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
ואיל מנאצרה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 7582/03 מיום 26.1.04 שניתן על ידי כבוד
השופטים: יפה הכט, משה רביד, ואורית אפעל-גבאי
בשם המבקש: עו"ד מוהנד
ג'בארה
החלטה
1.המבקש הורשע בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט א"צ בן-זמרה) בבנייה ללא היתר על פי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה (להלן – החוק ). המבנה הבלתי חוקי, בן שלוש קומות, השתרע על פני שטח של 400 מ"ר. בגין עבירה זו, הטיל בית המשפט על המבקש, יחד עם עונשים אחרים, קנס בסך 90,000 ₪.
המדינה ערערה על גזר הדין. היא ביקשה מבית המשפט המחוזי להגדיל את הקנס אשר הושת על המבקש, וזאת משום, שלטענתה, קנס זה היה נמוך באופן חריג, ולא היה בו כדי לבטא את גישת הפסיקה – הן באשר לחומרת העבירה והן בעניין צורך ההרתעה – כלפי עבירות בנייה. לאור כל זה, המדינה ביקשה מבית המשפט המחוזי להעמיד את הקנס שהוטל על המבקש על סך 300,000 ₪. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים י' הכט, מ' רביד וא' אפעל-גבאי) קיבל את ערעורה של המדינה והעמיד את הקנס על סך של 180,000 ₪.
2.בקשת רשות ערעור זו נוגעת לגובה הקנס. המבקש טוען כי הקנס אשר הוטל עליו על ידי הערכאה הראשונה לא חרג כלל ועיקר מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים בבתי המשפט. לביסוס טענה זו, הוא מפנה למספר פסקי דין אשר הטילו קנסות בגין עבירות תכנון ובנייה, אשר שיעוריהם נעו בין 49 ₪ למ"ר לבין רף עליון של 308 ₪ למ"ר. לאור פסקי דין אלה, מוסיף המבקש וטוען כי דווקא הקנס שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי הוא שחורג מרמת הענישה המקובלת. כן הוא טוען כי ערכאת הערעור התעלמה מנסיבות מיוחדות בעניינו – במיוחד מהעובדה שהוא חולה סרטן, ממצבו הכלכלי הקשה ומהעובדה שקיימים סיכויים טובים להכשרת הבניין. נסיבות אלו מצדיקות לטענתו הקטנת הקנס, ולא העלאתו.
3.דין הבקשה להידחות. ידוע הוא "כי חומרת העונש כשלעצמה לא די בה, בדרך כלל, כדי להרשות ערעור לפני בית משפט זה" ( רע"פ 04 / 227
גבריאלי מכלוף נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם)) ,
ודעתי היא כי נסיבות הענין אינן מצדיקות סטייה מכלל זה. המבקש לא הצביע על שאלה משפטית כללית, החורגת מנסיבותיו האישיות, אשר תצדיק קבלת בקשתו. כל שנטען הוא שהקנס שהטיל בית המשפט, במקרה הקונקרטי של המבקש, חרג מגדר הסביר והמקובל. ואולם, בית המשפט נימק את גובה הקנס בכך שעבירות תכנון ובנייה "הפכו למכת מדינה, ומחובתו של בית המשפט להילחם בנגע הבנייה הבלתי חוקית ולהצמיתו". בית המשפט ציין כי הוא לא ראה לנכון "למצות את הדין".
4.עניינו של המבקש אינו מצדיק דיון ב"גלגול שלישי". גם לגוף הענין הקנס שהוטל בבית משפט השלום מקל במידה ניכרת עם המבקש, בשים לב להקף הבניה – הקמת בנין בין שלוש קומות.
5. הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט' אדר, תשס"ד
(2.3.2004).
ש
ו פ ט ת