החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 1699/14 ואיל תיתי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על חומרת עונש בעבירות מס ערך מוסףבקשת רשות ערעור שני על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה שדחה ערעור על גזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שני על גזר דין במסגרתו הורשע המבקש ב-49 עבירות מס ערך מוסף ונגזרו עליו תשעה חודשי מאסר בפועל. נקבע כי טענות לחומרת עונש אינן מקימות עילה לרשות ערעור שני אלא במקרים של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה. בנסיבות המקרה, לאור ריבוי העבירות וחומרתן, העונש נמצא מתון ואין מקום להתערבות.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו ב-49 עבירות על חוק מס ערך מוסף. בית משפט השלום גזר עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וקנס של 20,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו, שנסב על חומרת העונש בלבד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק רשות ערעור שני בטענה לחומרת עונש שהושת על עבירות מס ערך מוסף?
  2. 2.האם העונש שנגזר על המבקש סוטה באופן ניכר ממדיניות הענישה?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור שני תינתן רק כאשר המקרה מעלה סוגיה או טענה בעלת חשיבות כללית, משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר קיימים שיקולי צדק ייחודיים.

    ״רשות ערעור שני, תוענק רק אם המקרה מעלה סוגיה או טענה בעלת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות לחומרת עונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה.

    ״טענות לעניין זה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור לפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור שני
  • חומרת עונש
  • סטייה ניכרת ממדיניות הענישה
  • מס ערך מוסף
  • מאסר בפועל
  • עיכוב ביצוע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

1699/14

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

ואיל תיתי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של

המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.2.14 בע"פ 24175-12-13 שניתן על ידי כבוד

השופטים: ע' גרשון, כ' סעב ות' שרון נתנאל

ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקש:

עו"ד קובי הרבט

החלטה

1.

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים

ע' גרשון , כ' סעב ו- ת' שרון נתנאל ) בע"פ 24175-12-13 מיום 13.2.2014, במסגרתו נדחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (סגנית הנשיא, השופטת א'

קנטור ) בת"פ 17478-12-12 מיום 24.11.2013.

2.

המבקש הורשע על פי הודאתו, ב-49 עבירות שונות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. בית משפט השלום, שדן בעבירות, חומרתן, ונסיבותיהן, התחשב גם בנסיבותיו האישיות של המבקש, וגזר עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וקנס בסך 20,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי, דחה כאמור את ערעורו, שנסב כולו על חומרת העונש.

3.

בבקשתו, שהוגשה אתמול, 5.3.2014, ארבעה ימים בלבד לפני כניסתו למאסר, המבקש מציין כי הוא ער לתנאי ההלכה שנקבע בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) , לפיה רשות ערעור שני, תוענק רק אם המקרה מעלה סוגיה או טענה בעלת חשיבות כללית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים , או אם ישנם שיקולי צדק ייחודיים בנסיבות המקרה (ראו גם: רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל

(22.4.2010)). לטענתו, הבקשה עומדת בתנאים אלה. אלא ש כל בקשתו מתרכזת, כמו ערעורו, בחומרת העונש שהושת עליו. כידוע, טענות לעניין זה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור לפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו: רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (11.12.1997); רע"פ 5504/08 פלוני נ' מדינת ישראל (27.7.2008)). נוכח ריבוי העבירות שביצע וחומרתן, העונש שהושת על המבקש מתון בלשון המעטה, ואין כל מקום להתערב בו.

4.

הבקשה נדחית אפוא. לפיכך, מתייתרת ההחלטה בבקשה לעיכוב הביצוע. המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 9.3.2014 עד השעה 10:00 בימ"ר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או

08-9787336.

ניתנה

היום, ד' באדר ב' התשע"ד (6.3.2014).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (5 תיקים)

הלכות

  1. 1רשות ערעור שני תינתן רק כאשר המקרה מעלה סוגיה או טענה בעלת חשיבות כללית, משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר קיימים שיקולי צדק ייחודיים.
  2. 2טענות לחומרת עונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה.