רע"פ 1733/08 זיאד ג'ובראן נ. מדינת ישראל

בעקבות בדיקת "ינשוף" בה נתגלה כי המבקש נהג ברכב בעת שהיה נתון להשפעתם של משקאות משכרים, הוא הועמד לדין בפני בית-המשפט לתעבורה. לאחר שהמשיבה הודיעה כי בכוונתה לעתור לעונש של מאסר בפועל, מונה עורך-הדין חנא בולוס לייצג את המבקש, במינוי מטעם הסנגוריה הציבורית. דא עקא, שלדיון ההוכחות שלח עורך-הדין בולוס פרקליט אחר ממשרדו, שאינו מופיע ברשימת המורשים לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית בדיוני הוכחות ובטיעונים לעונש. אותו פרקליט עמד בקשר טלפוני עם עורך-הדין בולוס, ולנוכח חומר החקירה סוכם כי יומלץ למבקש להודות במפורט בכתב-האישום, וכך הוא עשה. בעקבות הודאתו, הורשע המבקש בנהיגה בשכרות והוא נדון לארבעה חודשי מאסר על-תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך 18 חודשים ועוד ארבעה חודשי פסילה על-תנאי, קנס בסך 1,500 ש"ח והוא חויב לחתום של התחייבות בסכום זהה להימנע מביצוען של עבירות דומות בעתיד.

בבית-המשפט המחוזי ביקש בא-כוחו החדש של המבקש – המייצגו גם בבקשה שבפני – כי יותר לשולחו לחזור בו מן ההודיה, וטען לכשל בייצוג אשר שלל משולחו את יומו בבית-המשפט. השופט המלומד של ערכאה קמא עמד אמנם על הפגם שבהתנהגותו של עורך-הדין בערכאה הראשונה, אך קבע כי חרף כך לא נפגע ייצוגו של המבקש. בעקבות כך נדחה הערעור. כעת עותר המבקש כי יינתן לו לערער בשנית, ובפיו אותן טענות ששימשו אותו בבית-המשפט המחוזי.

לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה זו, באשר רשות לקיומו של ערעור שני נועדה ללבן שאלות משפטיות בעלות השלכה כללית או, במקצת המקרים, מניעתה של תוצאה משפטית אשר לא ניתן להשלים עמה. זה אינו המצב במקרה הנוכחי. כפי שציין בית-המשפט המחוזי, במישור המהותי לא נפגע ייצוגו של המבקש בפני הערכאה הדיונית, ואין כל יסוד לסבור כי לא נעשה עמו דין צדק. משכך דין הבקשה להידחות, וכמוה גם העתירה לעיכוב ביצועו של העונש.