פרטי ההליך
ב
בית המשפט
העליון
רע"פ
176/09
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אחמד אבו זינה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של
בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 23.11.08 בעפ 70677/08 שניתן על ידי כבוד השופטים: ד' ברלינר
– סג"נ, ז' המר – סג"נ וב' אופיר-תום
בשם המבקש:
עו"ד ציון סהראי
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום בתל - אביב - יפו (תיק פ' 7591/07) בגין עבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) ; עבירה של חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין ; עבירה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין ;
ועבירה של התנגדות למעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.
על פי המתואר בכתב האישום, גנב המבקש, ביחד עם אחר, רכב בתל אביב. אותו אחר נהג ברכב נהיגה פרועה. לאחר שהורו שוטרים למבקש ולאחר לעצור את הרכב, הכשילו הם את השוטרים על ידי כך שהגבירו את מהירות נסיעתם, ולאחר מכן ירדו מהרכב ונמלטו, רגלית, עד לתפיסתם לאחר מרדף. לאחר שנתפס המבקש והודע לו כי הוא עצור, הוא השתולל, תפס ברגלו של אחד השוטרים והפילו ארצה, ואף שלח את ידו לאקדחו של אותו שוטר.
ביום 23.6.2008 הרשיע בית המשפט (כבוד השופטת ח' כוחן ) את המבקש, על פי הודאתו, בעבירות של גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב, הכשלת שוטר, נהיגה בקלות ראש והתנגדות למעצר. ביום 8.7.2008 ביטל בית המשפט את הרשעתו של המבקש בעבירה של נהיגה בקלות ראש, אשר מקורה בטעות, משלא היה זה המבקש אשר נהג ברכב. בהמשך, גזר בית המשפט את עונשו של המבקש כדלקמן: הפעלת מאסר על תנאי בן 18 חודשים, שהוטל עליו בתיק פ' 2761/03 (בית משפט השלום תל-אביב יפו (כפי שיפורט, הכוונה לבית משפט השלום בירושלים, ס' ג'' )) ;
14 חודשי מאסר, מתוכם 10 במצטבר למאסר המותנה שהופעל והיתרה בחופף לו, כך שבסך הכל ירצה הוא 28 חודשי מאסר בפועל ;
12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים ; וכן 8 חודשי פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה.
על פסק דינו של בית משפט השלום ערער המבקש ל בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"פ 70677/08). ערעורו הופנה כנגד גזר הדין. המבקש טען, כי תיק פ' 2761/03 המוזכר לעיל, אמור היה להידון במסגרת תיק אחר שהתנהל כנגדו, הוא תיק פ' 8092/03 ( בית המשפט המחוזי באר שבע), שם בוצע איחוד תיקים למספר תיקים שנפתחו לו. משכך, ומשום שבהחלטתו בתיק פ' 2761/03 ציין בית משפט השלום כי הוא משית עונש מאסר על תנאי "בהתאם למאסר המותנה שהושת עליו בתיק שהתנהל ב בית המשפט
המחוזי בבאר שבע", טוען המבקש כי לא הוטל עליו עונש מאסר על תנאי נוסף בתיק פ' 2761/03, וממילא לא היה מה להפעיל. ביום 23.11.2008 דחה בית המשפט (כבוד סגניות הנשיא ד' ברלינר וב' אופיר-תום , וכבוד סגן הנשיא ז' המר ) את הערעור. נקבע, כי אכן נפלה טעות טכנית בהחלטת בית משפט השלום, והעונש המותנה הוטל על המבקש בתיק פ' 2761/03 של בית משפט השלום בירושלים, ולא בתל-אביב-יפו (להלן: התיק הירושלמי ). אולם, המאסר על תנאי שהוטל עליו בתיק האמור, הינו שריר וקיים ; בית משפט השלום לא יכול 'לתקן' את המאסר על תנאי שהוטל בתיק שהתנהל בזמנו ב בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ולהוסיף עבירות נוספות לתנאי, מעבר לעבירות שנקבעו לכתחילה בגזר הדין. מכל מקום, בחלק האופרטיבי של פסק דינו, ציין בית משפט השלום באופן חד משמעי, כי עונש המאסר המותנה הוא בתנאי שלא יעבור את העבירות בהן הורשע "בתיק זה". משהופעל המאסר המותנה בתיק הנוכחי, אין מקום להתערב בכך. טענתו של המבקש בדבר פערי הענישה בינו לבין שותפו לעבירה נדחתה אף היא, על סמך סדרת נתונים המבדילים ביניהם, בכללם אורכו של המאסר על תנאי שהיה תלוי כנגד כל אחד מהם ומספר הרשעותיהם הקודמות.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שעניינה אך הפעלת עונש המאסר המותנה.
בבקשתו שב המבקש וטוען, כי עונש המאסר על תנאי שהוטל עליו בתיק הירושלמי אינו בבחינת עונש נוסף על העונש שנגזר עליו בתיק פ' 8092/03 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ועל כן לא היה מקום להפעילו בתיק הנוכחי.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה לה, כמו גם בפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות שונות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפניי, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). מטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.
מעבר לנדרש יוער, כי גם לגופו של עניין דינה של הבקשה להידחות. זאת, משום שאין ממש בהשגותיו של המבקש בנוגע להפעלת המאסר המותנה שהוטל עליו בתיק הירושלמי. טענתו של המבקש, לפיה לא הוטל עליו עונש מאסר מותנה נוסף בתיק הירושלמי, הינה נעדרת בסיס משפטי, ואינה עולה בקנה אחד עם לשון החלטתו של בית משפט השלום בירושלים; בהטילו את העונש המותנה, ציין בית המשפט מפורשות, כי התנאי הוא שלא יעבור המבקש עבירות בהן הורשע בתיק זה , משמע, הוטל עליו עונש מותנה חדש ועצמאי. בתיק הירושלמי הורשע המבקש בעבירה של התפרצות לבניין שאינו משמש מקום מגורים או תפילה וכן בעבירה של גניבה ; מששב המבקש וביצע עבירה של גניבה בתיק שבפניי, בדין הפעיל בית משפט השלום בתל-אביב יפו את המאסר המותנה שהוטל עליו בתיק הירושלמי. לפיכך, לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, ל' בשבט
התשס"ט (24.2.2009).
ש ו פ ט